חולין דף קכד.

מה דין תנור של חרס [1] בדלהלן?

תנור שנטמא ורוצה לטהרו הרוצה שלא יטמא תנורו
לרבנן מחלקו לאורכו [2] לג' חלקים [3]
 
ומגרד את הטפילה עד הארץ
מחלקו לג' ומגרד הטפילה כנ"ל
לר' מאיר מחלקו לג' עד ד' טפחים ותו לא [4]

טלית שקרעה כדי לטהרה ושייר בה כדי מעפורת האם סגי בזה (ללישנא אחרינא)?

טלית מבד טלית מעור שפחתה מה' טפחים
צריך לה ללבישה צריך לה למושב (זב)
לריש לקיש מועיל, דגם אם יתפור
 
לא תחזור לקדמותה
לא מועיל אם שייר מעפורת מועיל אם יפחתנה
 
מה' טפחים
לר' יוחנן מועיל אם יפחתנה מה' טפחים

שני חצאי זיתי בשר נבלה בשני מקומות האם מטמאים?

במשא/היסט במגע
לר' ישמעאל מטמאים - דסו"ס נושא כזית אינם מטמאים - דלא נוגע בכזית
לר' עקיבא על העור: אינם מטמאים - דבטלים לעור
 
על קיסם: מטמאים דסו"ס נושא כזית
אינם מטמאים - דלא נוגע בכזית

הנוגע בנבילה המחוברת לעור היכא שפלטתו סכין [5] מה הדין?

רישא: איכא שיעור כזית ויותר סיפא בשני חצאי זיתים
לעולא ורבין וכל נחותי בשם ר' יוחנן בטל לעור ולא מטמא [6]
לרב נחמן, לר' אמי אינו בטל ומטמא בטל לעור ולא מטמא

חולין דף קכד: א

אליבא דר' ישמעאל [7] דס"ל שאין חצאי כזית בטלים לבשר, האם מטמא בנגע וחזר ונגע?

מאחריו - שנגע בעור לפניו - שנגע בבשר
לבר פדא, לרב אויא סבא אינו מטמא - וזה דין משנתנו [8] טמא - דיש נוגע וחוזר ונוגע
לר' יוחנן אינו מטמא - וזה דין משנתנו

הנושא או המסיט שני חצאי זיתים התחובים בקיסם, מה הדין?

כשאינם מחוברים ביניהם כשיש בשר מרודד המחברם
לר' ישמעאל
 
ור' עקיבא
לסתמא דגמ' ולת"ק דברייתא: טמא
 
לעולא: טהור
טמא
לר' אליעזר בברייתא טהור טמא
-------------------------------------------------

[1] ומיירי בתנור רגיל של חרס, ולא תנור שעושים לבנות קטנות שהוא לא יוצא מידי טומאתו עד שישייר גודל טפח.

[2] כל השיעורים דלהלן מיירי במחלקו לאורכו, אולם אם מחלקו לרוחבו שמתקלקל התנור לגמרי מבואר במשנה (השניה שהביאה הגמ'), בזה סגי במה שלא יהיה בגובה התנור ד' טפחים, אפי' שהחלק הזה שהוא מעט פחות מד' טפחים הוא רוב התנור, מ"מ הוא טהור כיון שבחילוק לרוחב מתקלקל התנור לגמרי.

[3] שאז אין בשום חלק רוב התנור, וצריך לחלקו בענין שלא יהיה בחלק אחד יותר משני החלקים יחד - כי אז נמצא שיש בחלק אחד רוב תנור והוא נשאר טמא, אלא מחלקו לג' חלקים פחות או יותר שוים.

[4] פי', דסגי במה שמחלקו מבפנים לשלשה לארכו מתחילת גובהו עד שלא ישאר גובה ד' טפחים שלמים מהארץ, ולא צריך לגרד את הטפלה.

[5] אם פלטתו חיה ודאי דאיכא לדינא דמשנתנו, בין ברישא שטמא לכו"ע, ובין הסיפא מחלוקת ר' ישמעאל ור"ע. וכל הנידון דלהלן הוא בפלטתו סכין שעשה אדם מעשה לבטל את הבשר.

[6] אפי' כשיעור תרטא (רבע קב) וכגודל נפה, אולם מסיקה הגמ' שמיירי בבשר מרודד דק דק שאף שהוא ארוך ורחב שכשמצרפים אותו הוא כזית ויותר, מ"מ אדם לא טורח לצרפו וכשפלטתו סכין הוא בטל.

[7] ולמסקנת הגמ' באופן שהיו חצאי זית נפרדים ולא בטלים לעור, בזה יש אופן שר"ע מחמיר יותר מר' ישמעאל וסובר שיש נוגע וחוזר ונוגע, ורק כשהם מחוברים לעור בזה הוא מקל יותר שלא טמא אפי' במשא משום שהם בטלים לעור.

[8] והטעם משום שס"ל שאין דין שומר לעור כשהוא שומר על שיעור פחות מכזית, וכל חלק בעור שומר על שיעור של פחות מכזית ולכן לא מצטרף.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף