חולין דף קט. א

הלב קרעו ומוציא את דמו, מה הדין אם אכל לב עוף או של בהמה בלא קריעה? [תוד"ה הלב].

אכלו חי
בלי קריעה
קרעו בעודו חי
(אפי' בישלו)
אכלו מבושל
בלי קריעה עם קריעה
לרש"י בלב עוף פטור [1] מותר פטור מותר [2]
בלב בהמה חייב כרת מותר חייב כרת [3] מותר
לתוס' בלב עוף: פטור
 
בלב בהמה: חייב כרת
מותר על הדם: אינו עובר [4]
 
על הבשר: עובר אם לא צלה [5]

חולין דף קט: א

מה דין הכחל?

לכתחילה בדיעבד אם בישלו
(-צלאו) בלי קריעה
בלי קריעה עם קריעה
לל"ק דרב אסור מותר מותר [6]
לאיכא דאמרי אסור מותר אסור

כחל שבשלו (ולא צלאו), באופנים דלהלן מה דינו לשיטת רש"י? [תוד"ה אינו].

בלי קריעה עם קריעה
בישלו לבדו יש במים ס' כנגדו: מותר
 
אין במים ס' כנגדו: אסור
מותר
בישלו עם בשר אסור - דחלבו בלע מהבשר מותר

כחל שבשלו (ולא צלאו), באופנים דלהלן מה דינו לשיטת ר"ת? [תוד"ה ההוא].

בלי קריעה עם קריעה
בישלו לבדו לל"ק: בדיעבד מותר
 
לאיכא דאמרי: אסור מדרבנן
מותר אפי' בקריעה מועטת
בישלו עם בשר אסור מדרבנן - דחלבו בלע מהבשר מותר כשיקרע שתי וערב ויטיח בכותל
-------------------------------------------------

[1] משום שאין בו כזית.

[2] ס"ל שאין בשר הלב בולע ע"י הבישול משום שהלב הוא "שיע" - ומתוך שהוא חלק אינו בולע.

[3] ס"ל שהדם עצמו אסור אפי' בנתבשל.

[4] ס"ל דאין עוברים על כל דם מבושל כשאכלו.

[5] דאין לסמוך על מה שאמרו "שאני לב דשיע" - דהוא דחוי בעלמא ולא קאי למסקנא, ולכן נאסר בשר הלב. ומ"ש בגמ' ש"קורעו אחר בישולו - ומותר", הכוונה בצליה, שהדם יוצא החוצה אבל בקדרה אסור.

[6] דהגם שחלב שחוטה אסור עדיין מדרבנן, מ"מ כשהחלב בלוע ולא יצא החוצה הוא מותר. אכן על כרחנו שכאן לא מיירי בבישול אלא בצליה, דסוף סוף תוך כדי בישול יוצא דם החוצה וחוזר חזרה - כיון שהכל הוא בקדרה אחת, אלא מיירי בצליה שהחלב יוצא החוצה ונאבד. ומה שכתוב כאן בישול הכוונה לצליה, שפעמים קוראים לצליה בשם בישול.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף