חולין דף קח. א

מה דין "טעמו ולא ממשו" (-טעם כעיקר")? [תוד"ה מבשר, אמר].

מה הדין מה הטעם
לאביי בהו"א [1] אסור מדאורייתא ילפינן מבשר בחלב [2]
לרבא אסור מדאורייתא [3] ילפינן ממשרת, או מגיעולי עכו"ם [4]

האם חתיכה עצמה נעשית נבילה [5] ואוסרת כל הקדרה אפי' שיש בקדרה פי ששים מהחתיכה [6]?

ברוטב עבה - דהוא מן בשר ברוטב דק - דהוא מן אחר
לרב כר' יהודה - מין במינו לא בטיל אוסרת כל הקדרה אינה אוסרת [7]
לרבנן דמין במינו בטיל אינה אוסרת אינה אוסרת

מה דין "אפשר לסוחטו [8]"?

מה הדין?
לרב, ר' חנינא ור' יחנן. לר' יהודה ורבי (עמוד ב') אסור
לשמואל, ר' שמעון בר רבי וריש לקיש. ולחכמים (עמוד ב') מותר

חולין דף קח: א

כזית בשר שנפל לתוך קדירת חלב - ויש בחלב כנגדו ששים מה דין החלב [9]?

ביורה שאינה רותחת ביורה רותחת
למ"ד אפשר לסוחטו אסור ומן במינו לא בטל החלב אסור [10] מותר - ובשקדם וסלקו [11]
למ"ד אפשר לסוחטו מותר, או מין במינו בטל החלב מותר דבטל בששים

מה דין חצי זית בשר עם חצי זית חלב?

בבאים מיורה גדולה כשבישל רק אותם ואכלם
לרב לוקה על אכילתן אינו לוקה כלל [12]
ללוי לוקה על אכילתן לוקה על בישול ואכילה [13]

טפת חלב על החתיכה ונתנה בה טעם ואסרה אותה, מה דין שאר החתיכות שבסיר?

לא ניער ולא כיסה ניער וכיסה בסוף ניער וכיסה מתחילה ועד סוף
לר' יהודה לא נאסרו החתיכות
 
דהחתיכה בלעה אבל
 
לא פלטה איסור
אסור אסור [14]
לחכמים מותר [15] מותר
לרבי אסור מותר [16]
-------------------------------------------------

[1] כן כתבו התוס' (סוף ד"ה מבשר) דאביי קבלה מרבה שדחה לו - וחזר בו.

[2] שהתורה אסרה את החתיכת בשר משום שיש בה טעם חלב - אף שאין בו ממשות. ואומר אביי שאין לומר שלא לומדים מבשר בחלב מחמת שהוא חידוש, דאם הוא חידוש ואסור בלא טעם (ד"טעם כעיקר") א"כ למה צריך שיעור לאסור אפי' במשהו יש לאסור.

[3] כן כתבו התוס' (בד"ה אמר רבא), שדבריו באו רק לדחויא בעלמא אבל גם הוא מודה ש"טעם כעיקר" אסור מה"ת.

[4] אבל מבשר וחלב לא ילפינן דחידוש הוא, ופירש"י שהחידוש הוא ששניהם מיני היתר כשכל אחד לבדו ורק כשהם מתערבים הם נאסרים, ולא כשאר איסורים שהם אסורים מצד עצמם. ותוס' פירשו (בד"ה דחדוש), שכל האיסור מה"ת הוא רק בדרך בישול, דהרי אם שרה חתיכת בשר תוך החלב כל היום כולו - אף שבלע טובא לא נאסר רק בדרך בישול.

[5] פי', כגון כאן שנפלה טיפת חלב על חתיכת בשר - ולא היה בחתיכת בר ששים לבטלה, ונאסרה כל החתיכה ונהפכת כאילו היא חתיכת נבלה, ועתה היא אוסרת ע"י הרוטב או הניעור והכיסוי את כל החתיכות שבקדרה. כלומר, הגם שיש בכל החתיכות הרבה יותר ממשים כנגד הטיפת חלב שנפלה, בכל אופן כיון שנאסרה החתיכה הראשונה ונהפכה להיות נבלה אוסרת את כל הקדרה.

[6] כן מבואר בסוגיין וברש"י (בד"ה אמר רב) - שרב אוסר בכל ענין אפי' שיש בקדרה פי ששים מהחתיכה שנעשית נבלה, דכיון שנאסרה החתיכה והיא מין בשר - סובר רב כר' יהודה דמין במינו אינו בטל.

[7] כן מבואר בסוגיא שרב לא פליג על רבא שאמר בדעת ר' יהודה "כל שהוא מין ומינו ודבר אחר - סלק את מינו כמי שאינו ושאינו רבה עליו ומבטלו". כלומר, וגם רב מודה ליסוד הזה, וא"כ אם יש כאן רוטב דק שהוא מין אחר, הוא רבה על החתיכה שנעשית נבלה ומבטלה.

[8] פי', חתיכת בשר שבלעה חלב ונאסרה, ושוב נתבשלה (בדיעבד, כי אסור לבטל איסור לכתחילה) שעי"ז נסחט האיסור ממנה [וכגון שטועמו קפילא ואומר שאין בו טעם חלב], נחלקו כדלהלן האם חוזרת החתיכה אחר הסחיטה להיתרה או לא.

[9] הבשר ודאי נאסר - שבלע מן החלב, והנידון הוא על החלב האם בטל בששים.

[10] דכיון שבלע הבשר מן החלב - אותו החלב נעשה נבלה, וכשנפלט חזרה לסיר הוא אוסר את כל הסיר אפי' שיש כנגדו ששים, דמין במינו אינו בטל.

[11] דאל"כ אינו מועיל מה שהקדירה רותחת דהרי כשנחה החתיכה פולטת את החלב האסור שבתוכה אל שאר החלב.

[12] לא משום בישול ולא משום אכילה, דס"ל לרב שאינם מצטרפים לעשות איסור בשר וחלב עד שיהיה מכל אחד כזית. ומה שאמר רב שלוקה על אכילתו ואינו לוקה על בישולו, "לצדדים קמיירי", ר"ל דלוקה על אכילתו אם נתבשלו בקדרה גדולה שהיה כזית חלב וכזית בשר, ואז אם אכל חצי זית חלב וחצי זית בשר חייב - כי אכל בסך הכל כזית של איסור של בשר וחלב.

[13] ס"ל שהם מצטרפים, דכיון שסופן ע"י בישול להיות שם איסור אחד של בשר וחלב, כבר מעכשיו הם מצטרפים לאיסור בישול.

[14] דגזרינן שמא לא כיסה ולא ניער יפה בתחילה, ובלעה החתיכה הראשונה איסור - ונאסרה ונעשית נבלה, ואח"כ ניער וכסה יפה והתפשט טעם איסור החתיכה בכל החתיכות, וס"ל אשפר לסוחטו אסור.

[15] דאפשר לסוחטו מותר, ועכשיו כשניער וכיסה נסחטה טיפת האיסור ונתבטלה.

[16] דלא חייש שמא לא ניער וכסה בתחילה יפה, וממילא כל החתיכות כולם מצטרפים לבטל את הטיפה מהתחלה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף