CHULIN 101 (1 Adar II) - dedicated in memory of Mordecai (Marcus) ben Elimelech Shmuel Kornfeld, who perished in the Holocaust along with most of his family. His Yahrzeit is observed on 1 Adar. May his death and the deaths of the other Kedoshim of the Holocaust atone for us like Korbanos.

חולין דף קא. א

האוכל גיד הנשה דלהלן, כמה חייב?

של נבלה - דאסורה רק באכילה של עולה ושל שור הנסקל -דאסור גם בהנאה
לר' מאיר חייב שתים חייב שתים
לרבנן [1] חייב רק משום גיד חייב שתים
לר' שמעון (רש"י) [2] חייב רק משום גיד חייב רק משום גיד

האוכל בשר קודש בטומאות דלהלן, מה דינו?

בטומאת הגוף והבשר טהור או שנטמא הבשר אח"כ בטומאת בשר שקדמה לטומאת הגוף
לרבנן חייב חטאת (דזדונו כרת) חייב חטאת (דזדונו כרת) [3]
לר' יוסי הגליל חייב חטאת (דזדונו כרת) [4] פטור [5]

חולין דף קא: א

מה דין יוה"כ שחל בשבת לריה"ג לבתר דאפכינן דס"ל דאין איסור חל על איסור באיסור כולל?

בשגג בשבת והזיד ביוה"כ בשגג ביוה"כ והזיד בשבת
לאביי [6] חייב חטאת משום שוגג דשבת פטור
לרבא [7] חייב חטאת משום שוגג דשבת חייב חטאת משום שוגג דיוה"כ
-------------------------------------------------

[1] ומבואר דסברת רבנן דאין איסור חל על איסור באיסור כולל, ר"ל דאף שאיסור נבלה כשבא לחול על הבהמה הוא כולל באיסורו מלבד הגיד את כל אברי הבהמה, מ"מ לא מועיל איסורו לחול על איסור גיד. אכן אם הוא איסור כולל באיסור חמור, כגון בעולה ושור הנסקל שאסורים באיסור כולל החדש גם בהנאה, בזה גם רבנן מודים שתופס לאיסור.

[2] הנה שיטת ר"ש לא נזכרה כאן בברייתא, אכן דייק רש"י (בעמ' ב' בד"ה ור' יוסי) דס"ל לר"ש דאין איסור חל על איסור גם באיסור כולל חמור. [וגם תוס' בד"ה ורבי, הביאו את שיטת ר"ש הזו]. והיינו דס"ל לר"ש באוכל נבלה ביום הכפורים, שפטור מחטאת דיוה"כ, דאין איסור יוה"כ חל על נבלה אפי' שהוא איסור חמור דחייב כרת. וא"כ גם כאן לא יחול איסור הנאה של עולה ושל שור הנסקל, אף שחמור יותר, היות שאין איסור חל על איסור גם באופן זה.

[3] ואף שקדמה טומאת בשר, מ"מ ס"ל לרבנן דאיסור חל על איסור, וחל איסור טומאת הגוף המחייב כרת בזדונו, על איסור דטומאת בשר, ולכן חייב.

[4] כן חידש רבא בטעמו של ריה"ג, ושלא תאמר שעתה הבשר כבר מחולל מחמת טומאתו, וא"כ אין איסור על טמא לאוכלו [וכמו שמצינו סברא זו גבי טמא שאכל תרומה טמאה, דדרשינן ומתו בו כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת, קמ"ל דלגבי בשר לכו"ע לא נפקע איסור טומאת הגוף המחייבו כרת].

[5] מכרת, והטעם דלית ליה איסור כולל, ואף שע"י טומאת הגוף של האדם נכלל להאסר בטומאתו גם בקדש טהור, מ"מ לגבי החתיכה שהיתה כבר טמאה לא נוסף איסור ע"י טומאת הגוף, ולא חשיב לר"י איסור כרת איסור כולל באיסור חמור, דאולי טומאת בשר חמורה יותר, דהרי אין לה טהרה במקוה.

[6] ס"ל לאביי דשבת ויוה"כ שבת חלה ולא יוה"כ, דהיות דשבת קבועה ונמצאת, ויוה"כ הוא חל אח"כ ע"י קביעות ב"ד, לכן חייב על שוגג של שבת דוקא.

[7] רבא ס"ל ששבת ויוה"כ שני האיסורים חלים בבת אחת, ואם אי אפשר לחייב משום אחד מהם משום שהזיד בו מתחייב משום השני, ולא משנה אם השני הוא שבת או יוה"כ.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף