חולין דף פט. א

האם אפשר לכסות דם בעפר עיר הנדחת דלהלן?

בעפר סתם בעפר עפרה - עפר קרקעה
לזעירי (ולרב יהודה) - דמצוות להנות ניתנו אין מכסים מכסים [1]
לרבא - דמצוות לאו להנות ניתנו מכסים [2] מכסים

שופר, לולב, סנדל של ע"ז באיזה אופנים יוצא בהם ידי חובה, ובאיזה לא? [תוד"ה והתניא].

באיזה אופן יוצא? באיזה אופן אינו יוצא?
לתוס' בע"ז של עכו"ם ומתכוין שלא לקנותה [3] בע"ז של ישראל
לרבינו תם בע"ז של עכו"ם אחר ביטול בע"ז של עכו"ם קודם ביטול
 
בתקרובת ע"ז, ובשל עיר הנדחת [4]

חולין דף פט: א

האם איסור מוקדשין חל על גיד הנשה, ועל שמנו של גיד? [תוד"ה אם].

על הגיד בעצמו על שמנו של הגיד
למ"ד יש בגידים בנותן טעם חל [5] חל
למ"ד אין בגידים בנותן טעם לא חל חל
-------------------------------------------------

[1] דאינו בכלל איסורי הנאה דעיר הנדחת, דדוקא מי שצריך רק קביצה ושריפה נכלל, אבל מי שצריך גם תלישה קודם הקביצה אינו בכלל.

[2] ואף שמצינו לגבי שופר ולולב דאם הם של ע"ז אסורים, ולא מהני האי טעמא דמצוות לאו להנות ניתנו, תירץ רב אשי, דהטעם בשופר ולולב הוא משום שצריך שיעור, ואלו "כתותי מכתת שיעורייהו" - דעומדים לשריפה. משא"כ לגבי עפר, אדרבה כל שהוא כתות יותר - טוב הוא יותר לכיסוי.

[3] דאם קנאה היא נעשית עתה של ישראל ושוב לא מהני לה ביטול. ולפ"ז צריך להעמיד לגבי לולב דמיירי ביו"ט שני, דביו"ט ראשון פסול משום שאינו שלו.

[4] בשני אלה לא מהני ביטול, וכתותי מכתת שיעורייהו, (או לרב יהודה משום דמצוות להנות ניתנו - ואלו הם איסורי הנאה).

[5] לא מבעיא למ"ד איסור חל על איסור, אלא אפי' למ"ד אין איסור חל על איסור - כאן כן חל, היות שקדשים הוא איסור חמור דעונשו כרת, ועוד דהוא איסור כולל, דע"י ההקדש נאסרים כל חתיכות הבהמה ולא רק הגיד, וממילא חל איסור קודש גם על הגיד.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף