חולין דף פב. א

אליבא דר"ש האם יש למנות במשנתנו לפרת חטאת ועגלה ערופה בין השחיטות שאינן ראויות?

פרת חטאת עגלה ערופה
לר' ינאי ---- מונים [1]
לריש לקיש אינה משנה [2] לרב פנחס: אינה משנה
 
לרב אשי: מונים [3]
לר' יוחנן אינה משנה אינה משנה [4]

השוחט אותו ואת בנו באופנים דלהלן, כמה לוקה?

בשחט לאם ואח"כ לב' בניה
בשחט לסבתא לאם ולנכדה
בשחט ב' בניה ואח"כ לאם
בשחט לסבתא לנכדה ואח"כ לאם
לרבנן סופג שמונים סופג ארבעים
לסומכוס משום ר"מ סופג שמונים סופג שמונים [5]

חולין דף פב: א

אליבא דסומכוס משום ר"מ, האם לוקה פעמיים באופנים דלהלן?

בשחט האם אחר ששחט לבתה ולסבתא
- גופים מחולקים
אכל ב' זיתי חלב, או זרע פעמיים כלאים
- אינם גופים מחולקים
לאביי חייב שנים ספק
לרב יוסף חייב שנים חייב שנים [6]

חולין דף פב: א

האם יש איסור כלאים באופנים דלהלן? [תוד"ה ולאפוקי].

חטה וחרצן או שעורה וחרצן חטה שעורה וחרצן חטה ושעורה
לרבנן יש יש יש
לר' יאשיה אין יש יש [7]

האוכל גיד הנשה של ב' ירכים של בהמה אחת (ימין ושמאל) מה דינו?

בזה אחר זה ובב' התראות בבת אחת ובהתראה אחת
לרבנן לוקה שמונים לרבנן דמתניתין: לוקה ארבעים
 
לסומכוס: לוקה שמונים
לר' יהודה למ"ד התראת ספק אינה התראה: פטור [8]
 
למ"ד התראת ספק שמה התראה: לוקה מ'
לוקה ארבעים

מי שלא שהתה ג' חדשים אחר גירושיה וניסת, ונולד לה בן ספק בן ט' לראשון ספק בן ז' לאחרון, וקלל או הכה זה הבן לראשון ולאחרון, מה הדין?

בזה אחר זה בבת אחת
לרבנן חייב חייב
לר' יהודה פטור חייב
-------------------------------------------------

[1] דשפיר שייך שתאסר מחיים משעת ירידתה לנחל, ושחיטתה אז היא שחיטה שאינה ראויה ובהכי מוקים לה למשנתנו.

[2] והגם שלא אמר כן ר"ל בפירוש אלא רב שמן בר אבא אמר כן בשם ר' יוחנן, מ"מ מוכרח הדבר כן, דהא כל הדיוק לומר שאינה משנה הוא גם מהמימרא של ר"ל ד"פרה נפדית על גבי מערכתה" - אם נמצאת נאה הימנה, וא"כ חזינן דיש לה שעת הכושר בשחיטתה לענין היתר אכילה, ושפיר הוי שחיטה ראויה ושייך בזה איסור אותו ואת בנו, ועל כרחך דצריך למחוק ממשנתנו לפרת חטאת.

[3] רב אשי אמר, דכיון שמצינו שלמד ר"ל קיחה קיחה לצפורי מצורע מעגלה ערופה לענין להאסר מחיים, א"כ שפיר מצינו בעגלה ערופה שחיטה שאינה ראויה אחר ירידתה לנחל ובהכי מיירי משנתנו.

[4] דס"ל שאינה נאסרת מחיים כלל אלא רק לאחר עריפתה, וא"כ תמיד הוא שחיטה ראויה.

[5] מבואר ברש"י לקמן בעמ' ב' ובתוס' (ד"ה סומכוס) דפליג סומכוס בין ברישא ובין בסיפא, וס"ל שאם עשה במעשה אחד שני איסורים כגון ששחט לאם אחר ב' בניה שפעמיים עשה לאיסור אותו ואת בנו, או ששחט לבת האמצעית אחר ששחט את הסבתא ואת הנכדה, שג"כ במעשה אחד עושה ב' איסורים, חייב פעמים משום אותו ואת בנו ולוקה שנים.

[6] ונסתה הגמ' להביא כמה הוכחות לדבריו ודחתה לכולם.

[7] כן כתבו תוס' דכל מה שאמר ר' יאשיה הוא לענין כלאי הכרם דבזה צריך שיהיה זריעת כלאים של שני מיני זרעים עם חרצן ואז חייב משום כלאי הכרם, אבל משום כלאי זרעים לבד חייב גם בזורע חטה ושעורה לבד.

[8] עתה סברנו בדעת ר' יהודה דמספקא ליה באיזה ירך נוהג גיד הנשה בימין או בשמאל, וכיון שכן הוי כל התראה התראת ספק, וא"כ למאן דס"ל שהתראת ספק אינה התראה - פטור לגמרי.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף