חולין דף נח. א

מה הדין בביצה שנולדה מתרנגולת טרפה או מתרנגולת ספק טרפה?

בשיחלא קמא מכאן ואילך בספנא מארעא
לרב אחא [1] אליבא דאמימר - בודאי טרפה אסורות מותרות -
 
דזה וזה גורם מותר
אסורות
לרבינא [2] אליבא דאמימר - בספק טרפה אסורות מספק - עד שתטעון שוב מותרות -
 
דלאו טרפה היא
מותרות

מה הדין בולד טרפה להדיוט ולמזבח?

בשנטרפה ולבסוף עיברה בעיברה ולבסוף נטרפה
לר' אליעזר לרב אחא: אסור
 
לרבינא: מותר [3]
אסור
לר' יהושע מותר לרב אחא: אסור
 
לרבינא: מותר [4]

חולין דף נח. א

לתנאים דלהלן, האם ביצי נבלה או טרפה שנמצאו במעי התרנגולת מותרות באכילה או לא? [תוד"ה ושוין].

בנמצאו ביצים גמורות - שכמותן נמכרות בשוק בנמצאו ביצים שאינם גמורות כל כך
ביצת טרפה אסורה - דגדלה באיסור אסורה
ביצת נבלה לבית שמאי: מותרת
 
לבית הלל: אסורה [5]
אסורה

אליבא דר' יהושע, מה דין ולד טרפה וביצה לענין אכילה, ומה הדין לענין לגבות מהם לנזיקין? [תוד"ה והלכתא].

לענין טרפה לענין נזיקין
ולד [6] מותר גובה ממנו
ביצה [7] אסורה אינו גובה ממנה

חולין דף נח: א

יש לה שני בני מעיים בבהמה ובעוף, מה הדין?

כשהם משני מקומות כשהם ממקום אחד
בבהמה טרפה בכלין עד אצבע: כשרה [8]
 
בלא כלין עד אצבע: טרפה
בעוף כשרה כשרה
-------------------------------------------------

[1] מבואר בגמ' שרב אחא ס"ל כרב אחא בר יעקב דלעיל שאמר "הלכה טרפה יולדת ומשבחת", וכיון שכן יתכן שתרנגולת טרפה תלד, ולכך הוא מעמיד את דברי אמימר בודאי טרפה.

[2] רבינא לית ליה לדברי רב אחא בר יעקב, ולכך הוא מעמיד את דברי אמימר דוקא בספק טרפה, דודאי טרפה אינה יולדת, ואדרבה בספק טרפה אם נראה שטוענת שוב ביצים - סימן שאינה טרפה.

[3] ס"ל לרבינא דבכלל לא יתכן מקרה כזה שנטרפה ולבסוף עיברה, דטרפה לא יולדת, וע"כ אם ילדה - לאו טרפה היא. אכן רב אחא ס"ל שטרפה יולדת, ומעמיד את מחלוקת ר"א ור' יהושע בנטרפה ולבסוף עיברה, ונחלקו בזה וזה גורם מותר או אסור. אולם בביצה שספנא מארעא דאין זה אלא חד גורם לכו"ע אסור. ולפ"ז בעיבורה ולבסוף נטרפה לכו"ע אסור, דכיון שס"ל שעובר ירך אמו, א"כ כשנטרפה הבהמה נטרף ולדה עמה ונאסר.

[4] רבינא ס"ל דמחלוקת ר"א ור' יהושע מיירי רק בעיברה ולבסוף נטרפה (דנטרפה ולבסוף עיברה אין מציאות כזו - היות שטרפה אינה יולדת), ונחלקו האם עובר ירך אמו ואמרינן שכשהאם נטרפה נטרף גם הולד כאחד מאבריה או לא. אכן בביצת טריפה בשיחלא קמא מודים שהיא טרפה, היות שהוא גוף התרנגולת ומיירי דמעורה בה בגידין, והכל נטרף, ואינה כמו בהמה שאפשר לומר שעובר לאו ירך אמו.

[5] והא דמותרות ביצים גמורות הנמצאות בתרנגולת שחוטה לאוכלן בחלב, תירץ הבה"ג שלענין בשר עוף בחלב דהוא רק איסור דרבנן הקילו, ומודים ב"ה להתיר, ורק באיסור נבלה דהוא איסור דאורייתא החמירו גם בביצה. ור"ת תירץ דהיות שאיסור נבלה הוא דבר האסור בפני עצמו, החמירו לאסור גם בביצה, אולם לגבי איסור בשר וחלב שכל דבר הוא היתר בפני עצמו לא החמירו.

[6] לגבי טרפה ס"ל לר' יהושע שכיון שלולד יש חיות בפני עצמו, לכך חשוב עובר לאו ירך אמו, אולם לענין נזיקין הוי ירך אמו ושפיר גובה נזקו ממנו אפי' בליתא לפרה.

[7] לגבי ביצה מיירי שעתה לא אגידה בה, ויש ספק אם בזמן שנטרפה או בזמן שהזיקה התרנגולת היתה אגידה, ולכך לגבי הנזק אומר המזיק לניזק שיביא ראיה שבשעת ההיזק היתה אגידה בגופה של תרנגולת וישקול, ולגבי טרפה אסור, כיון שאנו חוששים שהיתה מחוברת בתרנגולת באותה שעה.

[8] ובביאור מה שאמר כלין עד כאצבע, נחלקו ר' אמי ור' אסי בפירושו, חד אמר דהדרי ומתערבי, ורצה לומר שהפיצול בבני מעיים לא נמשך יותר מאורך של אצבע. וחד אמר שהכוונה שאפי' שמתפצלים מ"מ כאצבע לפני נקב הריעי הם חוזרים ומתחברים.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף