חולין דף נג. א

האם יש דרוסה לחתול ולחולדה במינים דלהלן?

בעופות בגדיים וטלאים באמרי רברבי
לחתול יש דרוסה יש דרוסה אין דרוסה
לחולדה יש דרוסה אין דרוסה אין דרוסה

עופות דלהלן, למי הם עושים דרוסה?

הנץ - בעוף הדק שאר עופות טמאים הגס / הגז
ללשון ראשון ליונים וצפורים שגדולים כמותו לעופות שקטנים מהם עושה דרוסה אפי' בתרנגולים (גדולים) ואווזים
לאיכא דאמרי ליונים וצפורים גם שגדולים יותר ממנו לעופות שגדולים כמותם

לרב כהנא משמיה דרב שימי בר אשי, האם יש דרוסה לגדיים וטלאים [1] ע"י חיות כדלהלן?

חתול שועל כלב
ללשון הראשון יש דרוסה אין דרוסה אין דרוסה
לאיכא דאמרי יש דרוסה יש דרוסה אין דרוסה

ארי שנכנס לבין השוורים, מה הדין באופנים דלהלן?

נמצא צפורן אחת בגבו של השור [2] נמצא מקום צפורן, או צפורן יבשה,
או כמה צפורנים כסדר שביד הארי
לרב - ספק דרוסה מותר אין חוששים חוששים
לשמואל - ספק דרוסה אסור חוששים חוששים

חולין דף נג: א

האם חוששים לדרוסה באופנים דלהלן?

כשהדורס והנדרסים שניהם שותקים, או שניהם צועקים [3] כשהדורס שותק והם צועקים
לרב - ספק דרוסה מותר אין חוששים אין חוששים
לשמואל - ספק דרוסה אסור אין חוששים חוששים

מה הם החילוקים בין ב' הלשונות ברש"י דלהלן?

האם יש לרב לפסוק במקום חבירו היכא שיש נדנוד עבירה לשיטתו האם רב חזר בו לגבי שמואל
ללשון ראשון [4] יש לו לפסוק חזר בו
ללשון שני [5] אין לו לפסוק אין ראיה
-------------------------------------------------

[1] כן הוכיחו תוס' בד"ה ובא, דמיירי כאן בגדיים וטלאים, דאם מיירי באמרי רברבי ללשון הראשון שאמר אין דרוסה מאי איריא שנקט שועל הרי באמרי רברבי אפי' לחתול אין דרוסה.

[2] ובאופן שנכנס ארי לבין השוורים ולא נמצאה צפורן בגבו של אחד מהם יתבאר להלן?

[3] דאם כולם שותקים יש לנו לומר שעשו שלום ביניהם ולא דורסם, ואם כולם צועקים יש לנו לומר שכל אחד מפחד מהשני ולכך ג"כ לא דרסם, ובזה לא נחלקו רב ושמואל דלא הוי דרוסה. וכן אם יש לנו ספק אם נכנס הדורס לשם או לא נכנס, או ספק נכנס חתול שדורס ספק כלב שאינו דורס, או שקטע הדורס ראשו של אחד מהם, שיש לנו לומר שבזה נח מרוגזו ולא דורס לשאר, בכל אלו לכו"ע לא הוי דרוסה.

[4] הלשון הראשון ברש"י לא גורס לתיבת "אלא", והכי גרסינן: "ליסרינהו, אתריה דשמואל הוה", ומזה שלא הורה במקומו של שמואל סימן שהם שוים בדבר ולכן חלק לו כבוד, דאם היו חולקים ורב מורה להיתר, לא היה חולק כבוד לשמואל כיון שיש כאן נדנוד חטא של הפסד ממון של ישראל לשיטתו.

[5] הלשון השני ברש"י כן גורס לתיבת "אלא", והכי גרסינן: "ליסרינהו, אלא אתריה דשמואל הוה", כלומר ואף שחולק רב וסובר שהם מותרים מ"מ לא רצה להורות במקומו של שמואל אפי' בדבר שיש בו נדנוד חטא לשיטתו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף