CHULIN 48 (8 Shevat) -ֲ Dedicated in honor of the birthday of Gila Linzer.

חולין דף מח. א

ריאה הסמוכה לדופן, באופנים דלהלן מה דינה?

כנגד האומות שהצלעות רחבות שם כנגד האונות שהצלעות והריאה גדלים שם יחד דבוקים
כשאין יודעים אם ניקבה, ולא העלתה צמחים לרב נחמן: כשרה [1]
 
לאבימי: טרפה
כשרה
כשיודעים שניקבה או שהעלתה צמחים בנקב: טרפה
 
בצמחים: חוששים [2]
כשרה [3]

ריאה שהעלתה צמחים ולא סרוכה לדופן, מה הדין?

במלאה מים זכים במלאה מוגלה סרוחה
לשמואל ודעימיה כשרה כשרה
לר' יוחנן ולתלמידים כשרה טרפה

חולין דף מח: א

מחט שנמצאה בריאה, מה הדין?

כשבאה לפנינו שלמה כשבאה לפנינו חתוכה
לר' יוחנן, ר' אלעזר ור' חנינא כשרה טרפה [4]
לר"ל, ר' מני ור"ש ב"א טרפה [5] טרפה
-------------------------------------------------

[1] בהמשך הסוגיא מבואר שמחלוקת רב נחמן ואבימי היא במקום הרחב של הצלעות לכיון זנב הבהמה כנגד האומות, שכיון שאין גדלים הריאה והצלעות ביחד, אין הצלעות יכולים לשמש סתימה לנקב להכשיר, ולכך כל הנידון הוא האם אנחנו חוששים כשהיא דבוקה לדופן שמא מחמת נקב בריאה יצאו נוזלים וזה מה שגרם לה להסרך לדופן, או שאנו תולים שהיה מכה בדופן והיא זו שגרמה לריאה להסרך ולהדבק בה, ולרב נחמן כשאין צמחים בריאה לא חוששים ותולים בדופן, ואבימי חולק וחושש שמא היה נקב בריאה אפי' שלא גדלו בה צמחים, ובזה פסק רש"י הלכה כאבימי.

[2] כיון שגדלו בה צמחים, לכו"ע יש לחוש שמא יש נקב בריאה, דהא יש בה ריעותא. והיות שכאן אין הדופן סותמת לכן היא צריכה בדיקה, ומפרקים אותה בסכין חדה ודקה ביותר בזהירות שלא יקרע קרום הריאה, ובודקים אם יש מכה בדופן, ואם יש מכה בדופן תולים בה וכשרה ואם לאו - טרפה, כן ס"ל לרבין בר שבא. אכן לרב נחמיה בר יוסף לא סגי ליה במה שיש מכה בדופן, וס"ל שצריך ג"כ לנפח את הריאה במים פושרים לראות שאינה מבצבצת בועות במים, ורק אז כשרה.

[3] זו היא המימרא השניה של רב נחמן "ריאה שנקבה ודופן סותמתה - כשרה", והקשו מזה על המימרא הקודמת דס"ל שאפי' בהעלתה צמחים חוששים לנקב, וכ"ש כשיש נקב להדיא שטרפה. ותירצה הגמ' דכאן מיירי במקום רביתתא, דהיינו כנגד האונות, שהדופן סותמת שם סתימה טובה ואין חשש שתתפרק הריאה מהדופן, ולכן אפי' אם אנחנו יודעים שיש נקב היא כשרה. אכן אומרת הגמ' דסתימת דופן מועילה דוקא במקום שסביך בשר הצלעות עם הריאה, דאז הוא מחובר היטב ולא מתפרק, אבל אם סריך רק בעצמות של הצלעות - לא מהני. ובתוס' הביאו תשובת רב שר שלום גאון שכשרה.

[4] דכיון שבאה לפנינו חתוכה, יש לחוש שמא באה המחט דרך הוושט ונקבה את המעיים ואת הריאה ונכנסה לתוכה. ובתוס' (ד"ה אלא) חלקו וכתבו שאין החשש שמא נכנסה דרך הוושט, דא"כ איך הכשרנו לקמן בנמצאה בכבד, אלא חיישינן שדרך הסמפונות יצא ונכנס בריאה מבחוץ.

[5] אכן באופן שנמצאת המחט בסמפון הגדול ולא בבשר הריאה, לא רצו אלה החכמים לומר בה לא איסור ולא היתר, דכאן יש יותר לתלות ש"סמפונא נקט ואתאי".

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף