CHULIN 31-43 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

חולין דף מ. א

השוחט לשם דברים דלהלן, האם הוי זבחי מתים להאסר בהנאה, או רק שחיטתו פסולה?

לשם הרים, גבעות נהרות, ומדברות לשם חמה, לבנה, כוכבים ומזלות לשם בעלי חיים
השוחט לשמן ממש שחיטתו פסולה [1] לרש"י: זבחי מתים [2]
 
לתוס': שחיטתו פסולה
זבחי מתים
השוחט לשם השר שלהם זבחי מתים זבחי מתים זבחי מתים

חולין דף מ: א

על מי הקושיא "אי הכי מאי איריא חטאת לישמעינן זבח"?

על מי הקושיא? ומה ביאורה?
ללשון הראשון ברש"י [3] על הברייתא דלמה נקט חטאת העוף שהכשרה בסימן אחד
ללשון השני ברש"י [4] על רב הונא דלמה נקט חטאת - דבר שאין לבעלים חלק בו

במה נחלקו האמוראים דלהלן בסוגיא?

השוחט סימן אחד בבהמה שאינה שלו האם חטאת הוי כבהמה שלו?
לרב הונא אסרה לא הוי שלו
לר נחמן ודעימיה לא אסרה הוי שלו
-------------------------------------------------

[1] ומבואר ברש"י (ד"ה דאמר לשום הר), דכיון שאין ההרים נעשים אלהות, הלכך לשמן לא מיקרי זבחי מתים, ומה שבכל אופן הוא פסול - הוא מדרבנן, דדמיא לשחיטה לשם ע"ז ומיחלפא בה.

[2] רש"י מפרש גבי בעלי חיים, דאף שהם עצמן לא נאסרים להדיוט במה שעבדו להם, מ"מ אלהות מיקרי והשוחט לשמן הוי זבחי מתים, והביא דוגמא לזה מדכתיב "וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים וכל צבא השמים", וכן דייקו תוס' (ד"ה הר) כשיטתו דס"ל שהם נקראים אלהות, ולכן השוחט להם (ולא למזל שלהם) הוי זבחי מתים ונאסר בהנאה. וע' רש"ש על הגמ'.

[3] אחר שהעמידה הגמ' בחטאת העוף, הקשתה לרב הונא שאמר שהשוחט לע"ז נאסר כבר במעשה כל דהו, הא לא הוי קדשים ומה שייך עוד איסור שחוטי חוץ. ותירצה "באומר בגמר זביחה הוא עובדה". ועל זה הקשתה, "אי הכי מאי איריא חטאת לישמעינן זבח", פי' מזה שנקט חטאת ש"מ שמיירי בחטאת העוף דרק חטאת או עולה באים מן העוף (ובעולה לא מיירי דהיא צריכה ב' סימנים), ולמה לא נקט זבח. וקושיא זו היא על הברייתא גם ללא דברי רב הונא.

[4] ללשון זו מקשה הגמ' על רב הונא, הסובר שגם בהמת חברו נאסרת במעשה כל שהו, ואוקימנא באומר בגמר זביחה הוא שוחטה, וקשה, א"כ גם בדבר שהוא שלו כמו שלמים ג"כ כל האיסורים באם כאחד, אלא ע"כ שנקט חטאת לומר שדבר שאינו שלו אינו נאסר בכלל, ולא מיירי באומר שבגמר זביחה הוא שוחטה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף