CHULIN 31-43 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

חולין דף לג. א

האם מותר לישראל או לעכו"ם לאכול מבני מעיים,
או מבשר שהוצא מבית שחיטתה של בהמה קודם שמתה?

לישראל לעכו"ם
לרב אחא בר יעקב מותר אסור [1]
לברייתא מותר מותר [2]

כיצד יש הכשר לדברים דלהלן, לקבל טומאה?

ע"י דם שלא ע"י דם
חולין מוכשרים [3] לת"ק: אינם מוכשרים
 
לר"ש: שחיטה עצמה מכשרת
קדשים אינם מוכשרים מוכשרים בחיבת הקדש

חולין דף לג: א

"כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים" - דדינו להיות שני לטומאה (כגון: סתם ידים ועוד),
שנגעו בדברים דלהלן, מה דינם?

בקדשים בתרומה במעשר בחולין
לר' מאיר מטמאו בשלישי לעשות רביעי פוסלו ואינו
 
עושה רביעי
טהור טהור
לחכמים אסור באכילה [4]

חולין דף לג: א

בדברים דלהלן, האם נאמר בהם חידוש של "ידים תחילות" [5] (=ראשון לטומאה), או לא?

בקדשים ותרומה בחולין
לתנא קמא דרשב"א, לר"ע נאמר בהם לא נאמר בהם
לר' שמעון בן אלעזר נאמר בהם נאמר בהם
לחכמים החולקים על ר"ע לא נאמר בהם לא נאמר בהם

האם שני עושה שלישי בחולין? [תוד"ה הני].

בטומאה דאורייתא בטומאה דרבנן
לר' עקיבא עושה לסוגיין: אינו עושה
 
לרב אסי: עושה [6]
לחולקים על ר' עקיבא אינו עושה אינו עושה

האוכל חולין שנעשו על טהרת הקדש או על טהרת תרומה, שנטמאו כדלהלן, מה דינם?

לר"א: כשנעשו על טהרת הקדש או טהרת תרומה [7] לר"י: בנעשו על טהרת תרומה בלבד
אוכל אוכל ראשון נעשה ראשון [8] נעשה שני
אוכל אוכל שני נעשה שני נעשה שני
אוכל אוכל שלישי נעשה שלישי לענין קדש - נעשה שני
 
לענין מגע תרומה - טהור [9]
-------------------------------------------------

[1] רב אחא דייק מהא דקאמר ר"ל לגבי ריאה שאם ניקבה אחר שחיטת הקנה אינה נפסלת, ומטעם "דכמאן דמנח בדיקולא דמי", דא"כ ה"ה לבני מעיים בשחיטת הושט מיד הם חשובים כמאן דמנחי בדיקולא, ולגוי אין מתירה שחיטה לאיסור אבר מן החי - דלא נאמר להם שחיטה, אלא המתיר הוא מיתתה של בהמה , ובשר מן החי שפרש קודם מיתה - אין מיתה מתרת אותו. ולפ"ז בשר הבני מעיים שחשוב כמאן דמנח בדיקולא מיד אחר השחיטה קודם המיתה, לא יצא מאיסור אבר מן החי, ואסור לבני נח. וה"ה בשר שניקח מן הבהמה מבית שחיטתה קודם מיתתה שאסור לפ"ז לבני נח לעולם.

[2] והטעם: "דליכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור".

[3] וע' לקמן (בדף לה:) האם גם ר' שמעון מודה בזה שיש הכשר ע"י דם או חולק.

[4] ודייקה הגמ', דדוקא באכילה אסור אבל בנגיעה מותר, ובתוס' (ד"ה ודלמא) הוכיחו מברייתא, שכן הוא האמת ולא רק דחוי בעלמא.

[5] ובאופן שהכניס רק את ידיו לבית המנוגע, דמדאורייתא לא נטמא בכלל דביאה במקצת לא שמה ביאה, וגזרו חכמים על הידים לטומאה, ויש כאן מחלוקת משולשת, האם גזרו עליהם להיות כראשון (=תחילות) בין לקדשים ובין לתרומה, או רק לתרומה וקדשים גזרו, או שרק גזרו עליהם להיות שניות ולא יותר.

[6] דייקו תוס', מהא דדייק רב אסי מדברי ר"מ ור' יהושע שאמרו "כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים וכו' מותר בחולין" שס"ל ששני אינו עושה שלישי בחולין, ואף ששם מיירי במילתא דרבנן ("טעון ביאת מים מדברי סופרים") שלכאורה לכו"ע אינו עושה שלישי, שמע מינה שס"ל לרב אסי שר"ע חולק אפי' במידי דרבנן - ששני עושה שלישי בחולין, ועל זה באו ר"מ ור' יהושע לחלוק שאינו עושה.

[7] ר' אליעזר ור' יהושע נחלקו בתרתי (לפי האוקימתא עתה - אכן בדף לד. יש מחלוקת בזה), דגם נחלקו מה הדין בראשון ושני ושלישי וכדלהלן, וכן נחלקו האם כל הדינים דלהלן הוא רק בחולין שנעשו על טהרת תרומה - שטהרת תרומה יכולה להתפס בחולין, אבל בחולין שנעשו על טהרת הקדש בטלה דעתו, ואין טהרת הקדש נתפס עליהם בכלל, דר"א ס"ל שנתפס ור"י ס"ל שלא.

[8] ס"ל דבכל גוונא נעשה האוכל כמאכל, ואף שהטעם הוא דזימנין אכיל אוכלין טמאים, ותוך כדי אכילתו יצטרך למשקים כדי להעביר את אכילתו וישתה משקים של תרומה - ויטמאו בפיו, ולכן גזרו עליו בראשון ושני כדי שיהא זכור לא לגעת במשקים של תרומה. ואף שגם באוכל ראשון מספיק היה לגזור עליו שני - דגם שני לא נוגע בתרומה, תירצו תוס' דר' אליעזר לגמרי משוה את האוכל למאכיל.

[9] דאם נגע בתרומה לא פסלה, אולם לאכול תרומה הוא אסור.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף