חגיגה דף כא: א

לר' אילא דיש במשנתנו עשר מעלות, איזה מהם אפי' לחולין שנעשו על טהרת הקודש,
ואלו מהם דוקא לקודש עצמו?

מה המעלה? מה הדין? מה הטעם?
א. אין מטבילין כלים בתוך כלים.
צריך להתיר הקשר קודם טבילה [1]
אסורים
אפי' בחולין
שנעשו
על טהרת
הקודש - דיש בהם
דררא
דטומאה
דאורייתא
חשש חציצה הוא טומאה מה"ת
ב. נטמא תוכו נטמא אחוריו ובית הצביטה דטומאת משקים היא אטו משקה זב וזבה
ג. הנושא את המדרס
החבית שבידו השניה טמאה
שמא יכנס המדרס לאויר החבית ויטמאנה
ד. בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש דשמא ישבה עליהם אשתו נדה
ה. כלים הנגמרים בטהרה צריכים טבילה שמא ניתז עליהם רוק של זב [2]
ו. הכלי מצרף לעשות כל החתיכות ראשונות דוקא
בקודש עצמו אסור - דאין
כאן דררא
לטומאה
דאורייתא
ס"ל דכל דין צירוף הוא דרבנן
ז. שלישי טמא, רביעי פסול ס"ל שכל דין זה הוא דרבנן
ח. נטמאת אחת מידיו חבירתה טמאה טומאת ידים באופן שלא נטמא הגוף עיקרה רק מדרבנן
ט. אין אוכלין אוכלים נגובין בידים טמאות
י. האונן ומחוסר כפורים טעונים טבילה אין כאן עיקר טומאה מה"ת

חיבורים דלהלן האם מהני להשלים שיעור מקוה, או לעשות השקה? [תוד"ה כעוביה].

להשלים שיעור מקוה לענין השקה
בשפופרת הנוד עובי וחלל ב' אצבעות מהני מהני
טופח על מנת להטפיח - בנקב.
כקליפת השום - בצפים המים על הכותל
לר"ת: מהני [3]
לר"י: לא מהני
מהני
ניצוק וקטפרס מהני לא מהני
-------------------------------------------------

[1] במשנה דלעיל נמנה דבר זה במעלה החמישית - ויש במשנה י"א מעלות, אלא דס"ל לר' אילא שמעלה זו החמישית היא מאותו טעם של המעלה הראשונה - ומשום חציצה ולכן אמר שלמעשה יש כאן רק עשר מעלות ולא יותר. אולם רבא חלוק עליו וס"ל שהטעם שאין מטבילין כלים בתוך כלים אינו משום חשש חציצה אלא שמא יטביל את הכלים תוך כלי שאין פיו פתוח כשפופרת הנוד (שהוא ב' אצבעות על ב' אצבעות החוזרות למקומן), ורק המעלה החמישית גבי קשר היא משום חציצה, ולכן לשיטתו יש כאן במשנה י"א מעלות. ומפרש שגם החשש שמא יטביל בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד הוא דררא דאורייתא - דהרי באופן זה לא עלתה לא טבילה כלל, ולכך אמרו מעלה זו גם לחולין שנעשו על טהרת הקודש.

[2] דעשו עמי הארצות כדין זב - וזב מטמא מה"ת, והרי שיש כאן דררא דטומאה מה"ת.

[3] ופירש ר"ת דצריך שיהיה הנקב כשפופרת הנוד, אולם במים שעוברים שם לא צריך יותר מטופח על מנת להטפיח. אכן ר"י הרבה להקשות על שיטה זו ופירש אחרת. וסיימו התוס' די"ל דהיכא שיש קרקע שוה ביניהם סגי בטופח על מנת להטפיח, ורק היכא שיש כתלים ונקב בכותל אז צריך כשפופרת הנוד, ובמים צפים על גבי הכותל צריך כקליפת השום וברוחב שפופרת הנוד.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף