חגיגה דף טו. א
כיצד נתפרשו מקראות דלהלן?
| ע"י ר' מאיר | ע"י אחר בשם ר' עקיבא | |
| גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים (קהלת ז:יד) |
כל מה שברא הקב"ה ברא כנגדו [1] ברא הרים ברא גבעות ברא ימים ברא נהרות |
ברא צדיקים ברא רשעים ברא גן עדן ברא גיהנם [2] |
| "לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז" (איוב:כח:יז) | אלו דברי תורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז ונוחין לאבדן ככלי זכוכית |
מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה |
-------------------------------------------------
[1] פי', ברא דבר גדול וברא כנגדו דבר קטן, כנגד הימים ברא נהרות שקטנים מהם, כנגד ההרים ברא גבעות הקטנות מהן.
[2] וכל אחד ואחד יש לו שני חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם, זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו הרשע - בגן עדן, נתחייב רשע נטל חלקו וחלק חברו הצדיק - בגיהנם.
-------------------------------------------------