חגיגה דף ז. א

העולה לרגל בשאר ימי המועד [1] אחר שכבר הביא קרבן חגיגה, האם צריך להביא עוד קרבן?

אתא ואייתי (-בא והביא),
האם מקבלים ממנו
אתא ולא אייתי (-בא ולא הביא),
האם מותר לו להכנס בלא קרבן
להו"א מקבלים ממנו -
ואין חשש ל"בל תוסיף"
לר' יוחנן (ראיית פנים): מותר להכנס
לר"ל (ראיית פנים בקרבן): אסור להכנס
למסקנא לר' יוחנן (ראיית פנים): לא מקבלים [2]
לר"ל (ראיית פנים בקרבן): מקבלים
נכנס בלא קרבו -
דאין חיוב קרבן בכל ראייה לכו"ע

חגיגה דף ז: א

במה נחלקו ב"ש וב"ה בהקרבת קרבנות וסמיכה ביו"ט?

האם סומכים ביו"ט? האם מקריבים ביו"ט?
שלמי חגיגה
לב"ש:
אין סומכים
לב"ה: סומכים
מקריבים
עולת ראייה לב"ש: אין מקריבים
לב"ה: מקריבים
נדרים ונדבות דשלמים ועולות אין סומכים אין מקריבים

קרבנות דלהלן, האם קרבים מן החולין או אפי' מן המעשר?

מן החולין מן המעשר
עולת ראייה באה אינה באה
שלמי שמחה באים באים
חגיגת יום ראשון של פסח, ושאר רגלים באה לבית שמאי: אינה באה
לבית הלל: באה [3]
חגיגת י"ד ניסן [4] באה באה [5]
-------------------------------------------------

[1] אכן בעיקר הרגל דהיינו ביום הראשון בין לר' יוחנן ובין לר"ל כל פעם שבא להראות בעזרה באותו יום - צריך להביא שוב עולת ראייה.

[2] ר' יוחנן סובר ש"הראיון" הוא ראיית פנים, ודוקא ראיית פנים אין לה שיעור, אבל בקרבן - דהיינו גבי עולת ראייה יש לה שיעור, ומה"ת אינו מביא אלא קרבן אחד, ואם מביא יותר הרי שעובר ב"בל תוסיף".

[3] והקשתה הגמ', הרי אין דבר שבחובה בא מן המעשר (וכתבו התוס' לקמן דף ד. בד"ה אמאי, שה"ה שיכל להקשות דהרי עולה היא ואין מביאים עולה מדמי מעשר אלא דבר שנאכל). ותירץ עולא, דמיירי בטופל, ר"ל שמחבר את המעשר עם החולין, דהיינו שלא מביא רק ממעשר אלא גם מהחולין, ונחלקו ר' יוחנן ור"ל לקמן בפירושו.

[4] שבאה עם הפסח בחבורה גדולה שלא יספיק הפסח להשביעם, דהיו מביאים עמם קרבן חגיגה.

[5] דסבר חגיגת י"ד אין חיובה מה"ת, וכיון שאינה דבר שבחובה יכול להביאה ממעות מעשר שני.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף