PAST DEDICATION
BAVA METZIA 106 - Ari Kornfeld has generously sponsored the Dafyomi publications for this Daf for the benefit of Klal Yisrael.

בבא מציעא דף קו.

החוכר שדה מחברו ונשתדפה השדה באופנים דלהלן, האם מנכה לו מחכירותו או לא?

מה הדין? ומדוע?
נשתדפו כל שדותיו של המחכיר [1] אינו מנכה לו דמקיים ביה נשארנו מעט מהרבה
נשתדפו כל שדותיו של החוכר מנכה לו דאומר לו משום קללה דידך בא [2]

בבא מציעא דף קו:

עד דאתו אריסי מדברא וקיימא כימה ארישייהו
(=עברו ח' שעות משהתחיל לעלות מזל טלה) חודש אדר [רש"י ד"ה עד]

לסוף עשר [3] לסוף שמונה לסוף שש לסוף ארבע לסוף שעתים עלות השחר
דגים
טלה [4] דגים
שור טלה דגים
תאומים שור טלה דגים
סרטן תאומים שור טלה דגים
מתחיל אריה מתחיל סרטן מתחיל תאומים מתחיל שור מתחיל טלה מתחיל דגים

חודש שבט [תוד"ה וקיימא]

לסוף י"ב [5] לסוף י' לסוף ח' לסוף שש לסוף ד' לסוף ב' ע. השחר
דלי
דגים דלי
טלה [6] דגים דלי
שור טלה דגים דלי
תאומים שור טלה דגים דלי
סרטן תאומים שור טלה דגים דלי
מתחיל אריה מתחיל סרטן מתחיל תאומים מתחיל שור מתחיל טלה מתחיל דגים מתחיל דלי

בבא מציעא דף קו:

זמני שש התקופות

קציר קיץ חום זרע חורף קור

רבי יהודה ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר
רשב"ג נ יסן אייר ס יון תמוז א ב אלול ת שרי חשון כ סלו טבת ש בט אדר
רבי שמעון ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי חשון כסלו טבת שבט אדר
חום קיץ קציר קור חורף זרע
אב אלול סיון תמוז ניסן אייר שבט אדר כסליו טבת תשרי חשון ר' יהודה
חצי אב
עד
חצי תשרי
חצי סיון עד
חצי אב
חצי ניסן עד
חצי סיון
חצי שבט עד
חצי ניסן
חצי כסליו עד
חצי שבט
חצי תשרי
עד
חצי כסליו
רשב"ג משום ר"מ
אלול תשרי תמוז אב אייר סיון אדר ניסן טבת שבט חשון כסליו ר' שמעון

מי שקיבל חכירות שדה בעשרה דני חמרה, מה הדין באופנים דלהלן?

אחרי שנעשה יין החמיץ התליעו הענבים אחר הבצירה
לסברת רב כהנא נותן לו ממנו נותן לו מהם
לרב אשי נותן לו יין משובח [7] נותן לו מהם [8]

חכר שדה מחברו על מנת לזרוע מין מסוים האם רשאי הוא לשנות?

לזרוע שעורים - האם יכול לזרוע חטים
לזרוע תבואה - האם יכול לזרוע קטנית
לזרוע חטים - האם יכול לזרוע שעורים
לזרוע קטנית - האם יכול לזרוע תבואה
לת"ק אסור - דחטים וקטנית מכחישות הקרקע מותר - דשעורים ותבואה פחות מכחישות
לרשב"ג אסור אסור [9]

-------------------------------------------------

[1] וזו ביניהם, אבל שאר השדות שיש באותו בקעת שדות לא נתשדפו. וכך הוא הנידון גם לקמן גבי חוכר.

[2] ולא יכול החוכר לומר לו שאם משום קללה שלו - היה מתקיים בו "כי נשארנו מעט מהרבה", דאם היה ראוי שיתקיים בו זאת - היה מתקיים בו בשדותיו שלו, אבל בשדה שהיא מוחכרת שאין לו בה אלא מעט לא נקרא "כי נשארנו" וגו'. משא"כ גבי המחכיר שגוף הקרקע שלו - שייך בו המקרא הנ"ל (תוד"ה אי).

[3] זו השעה שרגילים הפועלים להכנס לאחר תשע שעות ביום קרוב לסוף העשירית, אז נמצאת כימה שהוא זנב הטלה מעל ראש הפועלים דהיינו באמצע הרקיע.

[4] לסוף שעה עשירית בחודש אדר, אחר שמונה שעות משהתחיל מזל טלה להעלות, אז זנבו נמצא באמצע השמים מעל ראש הפועלים.

[5] כתבו תוס' שזו השעה שנכנסים הפועלים לביתם וכבר חושך ויכולים הפועלים לראות זנב הטלה שמעל ראשם.

[6] לסוף שעה שתים עשרה בחודש שבט, אחר שמונה שעות משהתחיל מזל טלה להעלות, אז זנבו נמצא באמצע השמים מעל ראש הפועלים.

[7] דהשדה עשתה שליחותה לעשות פירות טובים, ורק אח"כ החמיץ היין ונתקלקל, ואין לחוכר להפסיד משום זה.

[8] כיון שעדיין הענבים צריכים לקרקע - זה נקרא, דלא איחר יותר מן המנהג להניחם בשדה קודם הבצירה, לכן לא נחשב שמזלו של החוכר גרם, וגם המחכיר מפסיד.

[9] והסיקה הגמ' דטעמו שלפעמים הוא זרע שנה קודם חטים ואם יזרעה עתה שעורים תתקלקל השדה לגמרי. והתוס' (בד"ה האי) פירשו בהיפך, שע"י שזורע שנה חטים שנה שעורים עדיף טפי, ואם יזרע שנתים רצוף מאותו מין יקלקל את האדמה, ולכן הוא קפידא במה שאומר לו לזרוע.

עוד חומר לימוד על הדף