1)

TOSFOS DH Amar Kra Yigvol Oso li'F'as Kedmah

תוספות ד"ה אמר קרא יגבול אותו לפאת קדמה

(SUMMARY: Tosfos explains that this is written regarding Binyamin's border.)

בגבול בנימין כתיב בס' יהושע ולא כמו שכתוב בספרים

(a)

Explanation: This is written in the border of Binyamin in Sefer Yehoshua, and not like it is written in Seforim [li'F'as Yam].

2)

TOSFOS DH She'ani Hasam d'Amar Kra Zos Tihyeh Lachem...

תוספות ד"ה שאני התם דאמר קרא זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב

(SUMMARY: Tosfos points out that the verses are not written in one place.)

בפ' ואלה מסעי כתיב האי קרא וקראי של מעלה ותאר הגבול ועלה הגבול כתיב בספר יהושע (שם) כל חילוק כל שבט ושבט

(a)

Reference: This verse is written in Parshas Mas'ei. The verses above (i.e. in the question) "v'Sa'ar he'Gevul... v'Alah ha'Gevul" are written in Sefer Yehoshua, every division of every Shevet;

ואשמועינן האי קרא דאלה מסעי דכל גבול ארץ ישראל אחד

1.

This verse [in Mas'ei] teaches that the entire border of Eretz Yisrael is one (but borders between Shevatim are not considered borders).

ולא כמו שפי' הקונטרס דלאחר שמנאן עשאה ארץ אחת

2.

This is unlike Rashi, who explained that after [the Torah] lists [the borders], it makes it one land.

דמשמע דשניהם כתובים במקום אחד ואינו כן דהאי כתיב באורייתא והאי כתיב בנביאים

3.

Rebuttal: He connotes that both of them are written in one place. This is not so! This ("Zos Tihyeh Lachem...") is written in the Torah, and this ("v'Sa'ar he'Gevul...") is written in Nevi'im!

3)

TOSFOS DH me'Ever l'Yarden Yerecho Kedmah Mizrachah Kesiv...

תוספות ד"ה מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה כתיב מה יריחו ארץ כו'

(SUMMARY: Tosfos explains how he learns from the verse.)

וא''ת אי מירדן יריחו קדריש דאיתקוש זה כתיב בכמה מקומות

(a)

Question: If he expounds from "Yarden Yerecho" that they were equated [to each other], this is written in several places! (Why does he bring specifically this verse?)

וי''ל דדוקא מייתי האי קרא דכתיב באלה מסעי לאחר שמנה תחומי ארץ ישראל וכתיב (שם) ויצו משה וגו' עד שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה

(b)

Answer: He brings specifically this verse in Parshas Mas'ei written after the Torah listed the borders of Eretz Yisrael, and it says "va'Ytzav Moshe... Shnei ha'Matos v'Chetzi ha'Mateh Lakchu Nachalasam me'Ever l'Yarden Yerecho Kedmah Mizrachah";

דמשמע דירדן הוה מעיקר ארץ ישראל ולא בכלל גבול שני המטות כמו שיריחו לאו בכלל גבולם

1.

This connotes that the Yarden is part of the primary Eretz Yisrael, and not in the boundary of the two and a half Shevatim, just like Yerecho is not within their boundary.

4)

TOSFOS DH Ein Yarden Ela mi'Beis Yericho ul'Matah

תוספות ד"ה אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה

(SUMMARY: Tosfos concludes that we learn this from a verse.)

פירש בקונטרס אבל מה דמשיך למעלה מיריחו לאו ירדן הוא דבטל חשיבותיה שמתערב בימים גדולים

(a)

Explanation (Rashi): However, what extends above (north of) Yericho is not the Yarden. Its importance is Batel, for it mixes with great seas.

וקשה לפירושו דאם למעלה בטל חשיבותו לפי שמתערב א''כ למטה נמי שהרי כבר נתערב בימים למעלה

(b)

Question: If above its importance is Batel, for it mixes, if so also below, for it already mixed with seas above!

וי''ל אע''פ שנתערב למעלה בימים יכול להיות שלמטה יוצא מן (המים) [צ"ל הימים] והולך בלא תערובת כדקאמר בסמוך שמהלך בימה של סבכי ובימה של טבריא ובימה של סדום והולך ונופל לים הגדול

(c)

Answer: Even though it mixed with lakes, it can be that below, it leaves the lake and goes without a mixture, like it says below, that it goes in the sea of Savchei and in the sea of Tiverya and in the sea of Sedom (Yam ha'Melach) and goes and falls into the great ocean;

משמע דניכר כשיוצא מכל אותם הימים והולך ונופל בים הגדול וכדאמרינן נמי בב''ר בפ' בראשית דהדין ירדנא מהלך גו ימא דמלחא ולא מתערב

1.

Inference: It is recognized when it leaves each of those seas and falls into the great ocean, like we say also in Bereishis Rabah in Parshas Bereishis "the Yarden goes into the Yam ha'Melach, and does not mix [with it].

ומיהו קשה לפירוש הקונט' (דהמ''ל) [צ"ל דמ"מ - שיטה מקובצת] בטל חשיבותו למטה מיריחו יותר מלמעלה דאמת הוא שלמטה מיריחו מתרחב יותר והולך לים המלח

(d)

Question: Rashi's Perush is difficult, for even so, its importance is Batel below Yericho more than above, for the truth is, below Yericho it widens more and goes to Yam ha'Melach;

דגבול (למטה - הרש"ש מוחקו) מטה בנימין הוה בין בני יהודה ובין בני יוסף כדכתיב ביהושע (יח) ויהודה היה עומד מנגב של ארץ ישראל ובני יוסף מצפון ובנימין באמצע

1.

The border of Shevet Binyamin was between Bnei Yehudah and Bnei Yosef, like it says in Yehoshua, and Yehudah was in the south of Eretz Yisrael, and Bnei Yosef was in the north, and Binyamin was in the middle;

וגבול יהודה היה מחזיק כל אורך א''י ממזרח למערב וים המלח היה עומד ליהודה בכל מזרחו ובמקום שהיה כלה הירדן (נופל) [צ"ל ונופל - צאן קדשים] לתוכו שם כלה מזרחו של יהודה לצד צפון

2.

The portion of Yehudah spanned the entire length if Eretz Yisrael from east to west, and Yam ha'Melach was on the entire eastern border of Yehudah, and where the Yarden finishes and falls into [Yam ha'Melach], there ends the eastern border of Yehudah in the north.

כדכתיב ביהושע (טו) גבי תחום בני יהודה וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן והירדן היה גבול מזרחו של בנימין כדכתיב בסוף [צ"ל פרשת בנימין - שיטה מקובצת] והירדן יגבול אותו לפאת קדמה

i.

This is like it is written in Yehoshua regarding the border of Bnei Yehudah "u'Gevul Kedmah Yam ha'Melach Ad Ketze ha'Yarden", and the Yarden was the eastern border of Binyamin, like it says at the end of the Parshah [of Binyamin's border] "veha'Yarden Yigvol Oso li'F'as Kedmah";

וכשמנה גבול צפוני של בנימין ממזרח למערב כתיב להם גבול צפון מן הירדן ועלה הגבול אל כתף ירחו ועלה בהר ימה

3.

And when it lists the northern border of Binyamin from east to west, it is written "Lahem ha'Gevul Tzafon[ah] Min ha'Yarden v'Alah ha'Gevul El Kesef Yericho [mi'Tzafon] v'Alah va'Har Yamah";

פי' (מצד) [צ"ל מיצר - צאן קדשים, ע"פ רש"י ביהושע] גבול הצפוני שלהם מן הירדן שבמזרח מתחיל המיצר ועלה אל עבר כתף יריחו מצפון ועלה משם אל המערב אל עבר (ירדן) [צ"ל יריחו - חק נתן, ע"פ רש"י ביהושע] ומושך החוט בצפונו של יריחו

i.

Explanation: From the side of their northern border, from the Yarden in the east the border begins, and it rises to past nearby Yericho in the north, and it rises from there to the west, past Yericho, and a string (a straight border) is stretched north of Yericho;

נמצאת יריחו לפנים מן החוט בחלק בנימין וחוזר ומונה גבול מערב מצפון לדרום ואח''כ גבול דרומית ממערב למזרח ובסוף גבול דרומית לצד מזרח כתיב והיו תוצאות הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב

4.

It turns out that Yericho is within the string, in Binyamin's portion. [The verse] returns to recount the western border from north to south, and afterwards the southern border west to east, and at the end of the southern border, on the east side, it says "v'Hayu Totz'os ha'Gevul El Leshon Yam ha'Melach Tzafonah El Ketze ha'Yarden Negbah Zeh ha'Gevul Negev."

פירוש צפונה של לשון שכל (הים) [צ"ל הלשון - שיטה מקובצת] בגבול יהודה

i.

Explanation: [The border] is north of the Lashon (a thin extension of the Dead Sea), for the entire Lashon is in Yehudah's portion.

הרי כל המקראות מוכיחות שהירדן היה הולך מצפון לדרום ונופל בים המלח בסוף גבול בנימין לצד דרום ויריחו היה לבנימין מצד הצפון

5.

Summation of question: Now, all the verses prove that the Yarden goes from north to south and falls into the Yam ha'Melach at the end of the border of Binyamin at the south side, and Yericho was in Binyamin's portion on the north side;

ולמה לא היה חשיבות הירדן מיריחו ולמעלה והלא לא היה שם ימים עד סוף גבול בנימין שנופל בים המלח

6.

Why wasn't the Yarden important from Yericho and above (to the north)? There were not seas there until the end of Binyamin's border, that [there] it falls into Yam ha'Melach!

ונראה לפרש דמקרא קא דריש דאין קרוי לירדן אלא מבית יריחו ולמטה דקרא והירדן יגבול אותו משתעי מבית יריחו ולמטה:

(e)

Answer: It seems that he expounds a verse that it is called Yarden only from Beis Yericho and below, for the verse "veha'Yarden Yigvol Oso" discusses from Beis Yericho and below.

55b----------------------------------------55b

5)

TOSFOS DH Hu Pras d'Me'ikara

תוספות ד"ה הוא פרת דמעיקרא

(SUMMARY: Tosfos discusses what is special about the Pras.)

פירוש ולא מפני שהוא קטן קורהו רביעי (דהוא) [צ"ל אלא הכי קאמר הוא - שיטה מקובצת] פרת דמעיקרא ששמו פרת מקודם שמתחיל ליפרד לד' ראשים

(a)

Explanation: It is not called fourth because it is small. Rather, it means as follows. It is Pras from the beginning. Initially its name is Pras before it separates into four ends;

וכשמתחיל ליפרד יוצאים הנהרים זה לצד זה [וזה לצד זה] ופרת הולך ביושר (לדרך הילוכו) [צ"ל כדרך הילוכו ולכך עומד בשמו - שיטה מקובצת]

1.

When it begins to separate, the rivers come out, this on this side and this on this side, and the Pras goes straight in its course. Therefore, it keeps its name [and the rivers that come out have different names].

ובפרשת שקלים יסד רבי אליעזר הקליר בסילוק דפרת תוקפו כנגד שני נהרות

2.

[In a Piyut] for Parshas Shekalim, R. Eliezer ha'Kalir wrote when the Pras emerges, its might is equal to two rivers.

וכן משמע בבראשית רבה שהוא גדול שאומרים לפרת מפני מה אין קולך הולך והוא אומר פירותי מעידין עלי אומרים לחדקל מפני מה קולך הולך והוא אומר הלואי אשמיע קולי ואראה משמע דחדקל קטן מפרת

(b)

Support: Bereishis Rabah connotes like this, that [the Pras] is big. They say to the Pras "why doesn't your voice go (it is not heard from a distance)?", and it says "my Peros testify about me." They say to Chidekel "why doesn't your voice go?", and it says "if only I would make my voice heard, and I would be seen"! This implies that Chidekel is smaller than the Pras.

וקצת קשה דאמר בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מז:) עד הנהר הגדול נהר פרת עבד מלך כמלך דמשמע דוקא משום א''י קורהו גדול

(c)

Question: It says in Shevuos (47b) "Ad ha'Nehar ha'Gadol Nehar Pras" - the slave of a king is like a king. This implies that due to Eretz Yisrael (Pras will be a border of Eretz Yisrael in the future) it is called big (but not because it is big)!

6)

TOSFOS DH Mesayei'a Lei li'Shmuel d'Amar Shmuel Nahara mi'Kipei Mivrich

תוספות ד"ה מסייע ליה לשמואל דאמר שמואל נהרא מכיפיה מיבריך

(SUMMARY: Tosfos justifies the support for Shmuel.)

אע''ג דשמואל איירי בכל הנהרות ולר''מ משמע דנקט פרת דוקא דנקרא שמו פרת שמימיו פרים ורבים

(a)

Implied question: Shmuel discusses all rivers, and it connotes that R. Meir mentioned specifically the Pras, that it is called Pras because its waters Parim v'Rabim (increase, but other rivers do not. If so, he does not support Shmuel!)

אינו (אלא משום דפרת מתברך יותר) [צ"ל משום דפרת מתברך יותר אלא - שיטה מקובצת] לפי שהוא חשוב יותר מן האחרים

(b)

Answer #1: [R. Meir] did not [specify Pras] because its waters increase more than other rivers, rather, because it is more important than the others.

אי נמי לפי שהוא ראש לכולם נקרא פרת ע''ש שכולם מתברכי' [מכיפיה דפרת]

(c)

Answer #2: Because it is the head of all [rivers], it is called Pras, since all are blessed from the Pras' source.

וכן פי' ר''ת בתשובה לפי שפרת הוא למעלה מכל הנהרות והוא (רמיא שכל) [צ"ל מא"י וכל הנהרות שותין ממנו תלה הכתוב פריה ורביה בו דכשהוא רבה כל הנהרות רבין

(d)

Support: So R. Tam explained in a Teshuvah, because the Pras is above all rivers, and it is from Eretz Yisrael, and all rivers drink from it, the verse attributes Piryah v'Rivyah to it (its name alludes to this), for when it is great, all rivers increase. (Perhaps he mentions that it is from Eretz Yisrael, for it is the highest land. - PF)

7)

TOSFOS DH mi'Kipei Mivrich

תוספות ד"ה מכיפיה מיבריך

(SUMMARY: Tosfos explains that this is its source.)

מסלע שלו כדמתרגם סלע כיפה

(a)

Explanation: This is from its source, like the Targum of Sela (Bamidbar 20:8, the rock that gave water after Moshe hit it) is Kipah.

8)

TOSFOS DH Mitra b'Ma'arava Sahada Rabah Pras

תוספות ד"ה מטרא במערבא סהדא רבה פרת

(SUMMARY: Tosfos infers that Gan Eden is in the west.)

כאן משמע דפרת הולך מא''י לבבל וכדפרישית לעיל בפ' מומין אלו (דף מד:)

(a)

Inference: Here it connotes that the Pras flows from Eretz Yisrael to Bavel, and like I explained above (44b).

משמע מתוך כך דגן עדן במערב העולם דבבל הוא בצפונית מזרחית של א''י ולהכי קרי להו בני בבל לא''י מערבא

(b)

Consequence: This connotes that Gan Eden is in the west of the world, for (a verse teaches that the Pras, the border of Eretz Yisrael, comes out of Eden, and) Bavel is northeast of Eretz Yisrael. Therefore people of Bavel call Eretz Yisrael "the west."

ואמרינן בלא יחפור (ב''ב דף כה:) דבבל בצפונית של א''י עומדת דכתיב מצפון תפתח הרעה וגו' אלמא פרת הולך ממערב למזרח

(c)

Support: We say in Bava Basra (25b) that Bavel is in the north of Eretz Yisrael, for it says "mi'Tzafon Tiftach ha'Ra'ah"... This shows that the Pras flows from west to east;

ומשמע שכך הוא מתחלת יציאתו כדאמרינן הוא פרת דמעיקרא אלמא דגן עדן במערב העולם

1.

And it connotes that it is so from the beginning of its emergence [from its source], like we say "it is Pras from the beginning." This shows that Gan Eden is in the west of the world.

וכן משמע בב''ר דקאמר בכל מקום מצינו רוח מזרחית קולטת

2.

Support: Bereishis Rabah says that everywhere, we find that the eastern direction absorbs (exiles);

[קולטת] אדה''ר דכתיב ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים [קולטת] קין דכתיב וישב בארץ נוד קדמת עדן וגבי משה נמי דכתיב אז יבדיל משה שלש ערים מזרחה שמש

3.

It absorbed Adam ha'Rishon (when he was exiled from Gan Eden), like it says "va'Ygaresh Es ha'Adam va'Yishkon mi'Kedem l'Gan Eden Es ha'Keruvim." It absorbed Kayin, like it says "va'Yeshev b'Eretz Nud Kidmas Eden." Also regarding [a Shogeg] murderer it says "Az Yavdil Moshe Shalosh Arim Mizrachah Shemesh;

משמע שהעולם הזה שנכנס בו אדה''ר הוא במזרחו של ג''ע ש''מ במערב העולם

i.

Inference: This world that Adam ha'Rishon entered was east of Gan Eden. This shows that [Gan Eden] is in the west of the world.

ותימה דבפרק המוכר את הספינה (ב''ב דף פד.) אמרינן דשמשא האי דסומקא צפרא ופניא צפרא דחלפא אוורדי דגן עדן משמע דבמזרח העולם קאי דבשחרית חמה במזרח

(d)

Question: In Bava Basra (84a) we say that the sun appears red in the morning and in the afternoon (end of the day). In the morning, it is because it passes over the roses of Gan Eden. This connotes that [Gan Eden] is in the east, for in the morning the sun is in the east!

וכן פי' שם רבינו שמואל מדכתיב ויטע גן בעדן מקדם

1.

Strengthening of question: So the Rashbam explained there, since it says "va'Yita... Gan b'Eden mi'Kedem."

ואע''ג דמתרגמינן מלקדמין מכל מקום משמע נמי מזרח דהכי נמי קדמת עדן מקדם לגן עדן משמע בב''ר שהוא מזרח ומתרגם מלקדמין

i.

Even though the Targum [of mi'Kedem] is mil'Kadmin (before), it connotes also the east, for also "Kidmas Eden mi'Kedem l'Gan Eden", it connotes in Bereishis Rabah that it is the east, and the Targum is mil'Kadmin!

ומיהו קרא איכא לדחויי שהוא מזרחו של עדן אבל עדן גופיה במערב העולם

2.

Answer: We can reject [the proof from] the verse, that it is the east of Eden, but Eden itself is in the west of the world.

וההיא דב''ב איכא לפרושי דלא חלפא ממש קאמר אלא בשחרית כשחמה יוצא (מכח עמוד האור על גבי חדרי דגן עדן שבמערב ולערב מכח) [צ"ל במזרח מכה עמוד האור על גבי וורדי גן עדן שבמערב ולערב מכה - שיטה מקובצת] אור של גיהנם שבמזרח

(e)

Answer: We can explain the Gemara in Bava Basra, that [the sun's rays] do not truly pass [over the roses of Gan Eden]. Rather, in the morning, when the sun comes out in the east, the beam of light beats against [and reflects from] the roses of Gan Eden. In the afternoon, it beats against the fire of Gehinom in the east.

ואין תימה על הטעם זה דבכל ענין (כשנפרש) [צ"ל שנפרש - בארות המים] צריך לאומרו דקאמר התם ואיכא דאמרי איפכא

(f)

Support: This reason is not astounding, for however we will explain, we must say so, for it says there "and some say oppositely";

ולא מסתבר לומר דפליגי בהכי דמר סבר גן עדן במזרח ומר סבר במערב

1.

It is unreasonable to say that they argue about this, that one holds that Gan Eden is in the east, and one holds that it is in the west.

9)

TOSFOS DH u'Maftzei b'Yomei Tishrei

תוספות ד"ה ומפצי ביומי תשרי

(SUMMARY: Tosfos gives two explanations of this.)

פירש בקונטרס שנותנות המפצים תחת רגליהם במים מפני הטיט שלא יחוץ

(a)

Explanation #1 (Rashi): They put mats below their feet in the water, due to mud, lest it be a Chatzitzah.

וכן משמע פרק תינוקת (נדה דף סו:) דאמר שמואל בר רב יצחק אשה לא תטבול בנמל ואע''ג דהשתא ליכא טיט אימר בדידיוני נפל פירוש ע''י דידוי שמדדה את עצמה

(b)

Support: It connotes like this in Nidah (66b). Shmuel bar Rav Yitzchak said that a woman should not immerse in a port, and even though now [after she left the water] there is no mud [on her feet], I can say that through Diduy, that she shakes herself, it fell;

ובתרה מייתי הך דאבוה דשמואל דהכא ובתרה מייתי הא דאמר רב גידל אמר רב נתנה תבשיל לבנה וטבלה לא עלתה לה טבילה ואע''ג דהשתא ליכא אימר בדידיוני נפל

1.

After this, it brings Shmuel's father's teaching here, and afterwards it brings Rav Gidal's teaching in the name of Rav that if she gave a cooked food to her son and immersed, the Tevilah does not count for her. Even though now there is no [food on her], I can say that through Diduy, it fell.

ור''ת מפרש ומפצי משום צניעות שהנהרות קטנים בימי תשרי ופורס להו מפצים שלא יראו אותן כדי שלא תמהרנה לטבול מפני הבושת ולא טבלו שפיר

(c)

Explanation #2 (R. Tam): He put mats for privacy, for the rivers are low in Tishrei (for there is little rain in summer). He spread mats so people will not see them, lest they rush Tevilah due to shame, and not immerse properly.

והיינו טעמא נמי שלא תטבול בנמל לפי שמצויים שם בני אדם וממהרת לטבול משום ביעתן דאינשי

1.

This is also the reason why she should not immerse in a port, because men are found there, and she rushes Tevilah due to fear of men.

דומיא דההיא דקאמר התם לעיל אשה לא תעמוד על גבי כלי חרס ומפרש התם משום דבעיתא דלמא נפלה ולא טבלה שפיר

2.

This is like it says there above that a woman should not stand on a Kli Cheres [while immersing], and it explains there that she fears lest she fall, and does not immerse properly.

ולא גרסינן בההיא דנמל ואע''ג דהשתא ליכא

3.

In the case of a port, the text does not say "even though now there is no [Chatzitzah", for it is not due to Chatzitzah].

10)

TOSFOS DH Shema Yirbu Mei Notfin Al ha'Zochalin...

תוספות ד"ה שמא ירבו מי נוטפין על הזוחלין והוו להו מי גשמים רובא

(SUMMARY: Tosfos proves that a spring is Metaher even b'Ashboran.)

וכדפי' בקונט' (ומי) [צ"ל דמי - שיטה מקובצת] גשמים אין מטהרין בזוחלין כדקתני בת''כ מעיין מטהר בזוחלין ומקוה באשבורן

(a)

Explanation #1: This is like Rashi explained, and rainwater is not Metaher b'Zochalin (when it flows), like it teaches in Toras Kohanim that a spring is Metaher b'Zochalin, and a Mikveh through Ashboran (contained water).

ואור''ת דאשבורן דמקוה דוקא למעוטי זוחלין אבל זוחלין דמעיין לאו דוקא למעוטי אשבורן

(b)

Explanation #2 (R. Tam): Ashboran for a Mikveh is precise. It excludes Zochalin. However, Zochalin of a spring is not precise. It does not exclude Ashboran;

אלא ה''ק המעיין מטהר אף בזוחלין אבל מקוה מטהר דוקא באשבורן

1.

Rather, it means as follows. A spring is Metaher even b'Zochalin, but a Mikveh is Metaher only b'Ashboran.

דגבי הני מייתי לה התם בת''כ דקתני מה מעיין בידי שמים אף מקוה בידי שמים יצא (עשה מקוה לכתחלה) [צ"ל הממלא ועשה מקוה בכתחלה - שיטה מקובצת]

2.

Source: Regarding these it is brought there in Toras Kohanim. It teaches "just like a spring is bi'Ydei Shamayim, also a Mikveh is bi'Ydei Shamayim. This excludes one who filled (poured water from Kelim) and made a Mikveh from the beginning;

אי מה מעיין מטהר בכל שהוא אף מקוה מטהר בכל שהוא ת''ל אך מעיין מעיין בכל שהוא והמקוה במ' סאה

3.

Perhaps just like a spring Kol she'Hu (of any size) is Metaher, also a Mikveh Kol she'Hu is Metaher! It says "Ach Mayan" - a spring Kol she'Hu is Metaher, but a Mikveh needs 40 Sa'im.

אי מה מעיין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין ת''ל אך מעיין מעיין בזוחלין והמקוה באשבורן

4.

Perhaps just like a spring is Metaher b'Zochalin, also a Mikveh is Metaher b'Zochalin! It says "Ach Mayan" - a spring is Metaher b'Zochalin, and a Mikveh b'Ashboran. (We learn from a spring to a Mikveh, but not vice-versa.)

ויש להביא ראיה מים שעשה שלמה שהיו הכהנים טובלין בו אע''פ (שהמים מכונסים שם במקוה) שהיו מי מעיין מתכנסין בו - שיטה מקובצת]

(c)

Proof: We can bring a proof from the Yam that Shlomo made. Kohanim immersed in it, even though spring water was gathered in it!

ומיהו יש לדחות דבירושלמי קאמר )והיה לרחצה הכהנים בו( [צ"ל והים לרחצה לכהנים בו וקאמר - שיטה מקובצת] ולאו כלי הוא ומפרש דרגלי השורים (נקובים כמוציא) [צ"ל היו נקובים כמוציא רימון - שיטה מקובצת] וא''כ אפשר שיהו זוחלין

(d)

Rejection: We can reject this. In the Yerushalmi it says "veha'Yam l'Rachtzah ha'Kohanim" (it was for them to immerse). It says "was it not a Kli?" (One may not immerse in a Kli!) It explains that the legs of the oxen had holes big enough for pomegranates to leave. If so, it is possible that [the water was considered] Zochalin.

וכן מקוה שעל [צ"ל גבי בית - שיטה מקובצת] הפרווה בפ' אמר להם הממונה (יומא דף לא.) שהיה מעין עיטם והיה כהן גדול טובל בו אפשר שנכנסין מצד אחד ויוצאין מצד אחר

1.

Similarly, [we cannot bring a proof from] the Mikveh above Beis ha'Parvah in Yoma (31a), which was from Ein Eitam, and the Kohen Gadol immersed in it. It is possible that the water entered on one side, and left on the other side.

ומיהו זה דבר פשוט דמי מעיין שנפסקו מן המעיין שמטהרין באשבורן ממה נפשך שהרי נעשו מקוה מאחר שנפסקו מן המעיין (שמטהרין - שיטה מקובצת מוחקו)

(e)

Remark: However, it is obvious that spring water that was cut off from the spring is Metaher b'Ashboran, no matter what you will say (about whether or not a spring is Metaher b'Ashboran), for it became a Mikveh, since it was cut off from the spring.

ובהדיא תנן במסכת מקוואות (פ''ה מ''א) מעיין שהעבירו על גבי בריכה והפסיקו הרי הן כמקוה חזר והמשיכן כו'

1.

A Mishnah (Mikva'os 5:1) explicitly teaches that if they passed a spring over a pond and cut it off [from the spring], it is like a Mikveh. If he returned (reconnected it to the spring, so the water flows, it is considered Mayim Chayim only when he knows that the water that was there before reconnecting it, it left).

ומשקה בי מטבחיא דקאמר בפ' קמא דפסחים (דף יז:) דבקרקע חזו להטביל מחטין וצנורות ומשמע באשבורן דומיא דכלי וקאמר התם מאמת המים שבעזרה היו

(f)

Support: Liquids of Bei Mitbechai (where Korbanos are rinsed, e.g. water) - it says (Pesachim 17b) that in the ground, it is proper to immerse needles and small forks in it (but not if it is in a Kli). It connotes that it is b'Ashboran, similar to a Kli, and it says there that [the water] was from the spring that went through the Azarah.

ונראה להביא ראיה אפילו לא נפסקו מההיא דתנן במסכת מקוואות (פ''ח מ''ח) ומייתי לה בפרק שמנה שרצים (שבת דף קט.) ר' יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים כו'

(g)

Assertion: One can bring a proof [that spring water is Metaher b'Zochalin] even if it was not cut off] from the Mishnah in Mikva'os (8:8), brought in Shabbos (109a). R. Yosi says, all seas are Metaher b'Zochalin, and they are Pasul for Tevilas Zav (who needs Mayim Chayim)...

ופליג את''ק דאמר כל הימים כמקוה שנאמר ולמקוה המים קרא ימים ומשמע דאתא ר' יוסי למימר דאע''ג דקוו וקיימי כדאמר בריש מכות (דף ד.) מטהרין נמי בזוחלין דלא בא הכתוב לבטל מהן תורת זחילה

1.

He argues with the first Tana, who says that all seas are like a Mikveh, for it says "ul'Mikveh ha'Mayim Kara Yamim", and it connotes that R. Yosi comes to say that even though [the water] is contained and still, like it says in Makos (4a), they are Metaher also b'Zochalin. The verse does not come to annul from them the law of [Taharah through] Zochalin.

ופליגי בהכי דלת''ק אין מטהרין בזוחלין ולר' יוסי מטהרין בזוחלין אבל לכ''ע מטהרין באשבורן

2.

They argue about the following. The first Tana holds that they are not Metaher b'Zochalin, and according to R. Yosi they are Metaher b'Zochalin, but all agree that they are Metaher b'Ashboran.

וגם מדקאמר הכא אין המים מטהרים בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי בלבד משמע בזוחלין הוא דלא מטהרי הא באשבורן (אע''ג דליכא) [צ"ל מטהרי אע''ג דדילמא - שיטה מקובצת] רובא זוחלין

(h)

Support: Also, since it says here "the only water (river) that is Metaher b'Zochalin is the Preas in Tishrei", this connotes that [other rivers], b'Zochalin they are not Metaher, but they are Metaher b'Ashboren, even though perhaps the majority is Zochalin.

11)

TOSFOS DH Ein ha'Mayim Metaherin b'Zochalin v'Chulei

תוספות ד"ה אין המים מטהרין בזוחלין כו'

(SUMMARY: Tosfos rules unlike this.)

פר''ת בתשובה המתחלת משרבו מפילי חללים דאף על גב דשמואל [צ"ל דהכא - שיטה מקובצת] ואבוה דעביד מקוואות ביומי ניסן ורב דאמר מיטרא במערבא כו' קיימי בחדא שיטתא לא קי''ל הכי

(a)

Explanation (R. Tam, in a Teshuvah that begins "from when increased murderers (unqualified people who give rulings))": Even though Shmuel here and his father, who made Mikva'os in the days of Nisan, and Rav, who said [that the Pras is a witness of] rain in Eretz Yisrael, they agree with each other, we do not hold like this;

אלא (מכאן מדף הבא) כאידך דשמואל דאמר נהרא מכיפיה מבריך דמסייעתא ליה ברייתא [צ"ל דר"מ - שיטה מקובצת] דאמר יובל שמו

1.

Rather, [we hold like] the other teaching of Shmuel, who said that a river is blessed from its source, for the Beraisa of R. Meir supports him. He says that the real name [of Pras] is Yuval.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF