1) TOSFOS DH v'Hacha b'Tzarich Lehavi Re'ayah Ka Mipalgei

תוספות ד"ה והכא בצריך להביא ראיה קא מיפלגי

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from the argument of Abaye and Rava.)

ופלוגתא דמתני' וברייתא ליתא בפלוגתא דאביי ורבא דאביי דמצריך ראיה מודה דלא חיישינן לנפילה ופקדון היכא דשמיה כשמיה כדקאמר בפרק (בתרא) [ט''ו] דיבמות (דף קטז. ושם)

(a) Explanation: The argument of the Mishnah and Beraisa does not pertain to the argument of Abaye and Rava. Abaye, who obligates a proof, agrees that we are not concerned for Nefilah or deposit when they have the same names, like it says in Yevamos (116a);

דקאמר אביי לנפילה לא חיישינן אי לפקדון כיון דשמיה כשמיה לא מפקיד גביה

1. Abaye said "we are not concerned for Nefilah. If [you will say that we should be concerned for] a deposit, since they have the same names, he would not deposit with him.

אבל הך ברייתא חיישי' לנפילה או לפקדון דיוסף בן שמעון דאפילו בשני יוסף בן שמעון מצרכי ראיה

2. However, this Beraisa is concerned for Nefilah or deposit of Yosef ben Shimon. Even regarding two Yosef ben Shimon's, it requires a proof;

ורבא אמר א''צ להביא ראיה ולעיל בפרק המוכר את הספינה (דף עז. ד''ה אמר) פירשתי

3. Rava said that he need not bring a proof. Above (77a) I explained. (Rabah bar Avuha collected with documents with common names. Rava inferred that we are not concerned for two "Yitzchak"s, for if we were concerned, he could not collect, lest the other Yitzchak handed over the document to him; documents are not acquired through Mesirah. Abaye disagrees. There is no concern, because Mesirah acquires documents. Neither is concerned for Nefilah or deposit.)

2) TOSFOS DH Abaye Amar Hachi ka'Amar Nimtza v'Chulei

תוספות ד"ה אביי אמר הכי קאמר נמצא כו'

(SUMMARY: Tosfos points out that the Sugya in Bava Metzi'a is unlike Abaye.)

והא דמוקי לה בשנים אוחזין (ב''מ ד' כ:) כגון שנמצא השטר בין שטרותיו פרועין

(a) Implied question: In Bava Metzi'a (20b), we establish this when [the lender] found the document among his documents that were paid!

לאו היינו אליבא דאביי דאיהו מוקי לה בשובר היוצא מתחת יד הלוה כשאר שוברין אלא אליבא דר' ירמיה אתיא

(b) Answer: That is unlike Abaye, for he establishes it when the borrower has the receipt, like normal receipts. Rather, it is like R. Yirmeyah.

3) TOSFOS DH Shetaro Shel Yosef ben Shimon Alai Paru'a Shetaros Sheneihem Peru'im

תוספות ד"ה שטרו של יוסף בן שמעון עלי פרוע שטרות שניהם פרועין

(SUMMARY: Tosfos explains why this is unlike a document against one of them.)

אע''ג דבשטר אחד שיש לו עליהם אין יכול להוציא עליהם משום דחיישינן בכל אחד שמא חבירו של כל אחד כתבו אע''פ [דחד] ודאי לוה

(a) Implied question: When he has one document against them he cannot claim against them, for we are concerned for each one, lest the other wrote it, even though one of them surely borrowed. (We should likewise invalidate the receipt regarding each, for perhaps the other wrote it!)

[הכא לא אמרינן] חיישינן שמא חבירו של כל אחד ואחד כתבו והחתימו אע''ג דודאי אחד פרע וטעמא משום דמספיקא לא מפקינן ממונא

(b) Answer: Here we do not say about each that perhaps the other wrote and signed it, even though surely one paid, because amidst Safek we do not extract money.

4) TOSFOS DH Sheneihem Kohanim

תוספות ד"ה שניהם כהנים

(SUMMARY: Tosfos points out that the same applies to two Yisraelim.)

ה''ה שניהם ישראלים

(a) Implied question: The same applies if both are Yisraelim!

אלא משום דתני' לעיל היה אחד מהן כהן תני כהנים:

(b) Answer: Because above it taught "if one was a Kohen", it taught Kohanim.

173b----------------------------------------173b

5) TOSFOS DH Chisurei Michsera v'Hachi ka'Tani

תוספות ד"ה חסורי מחסרא והכי קתני

(SUMMARY: Tosfos explains from whom one may collect, and when.)

פירש ר''ת בכתב ידו חסורי מחסרא והכי קתני המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב

(a) Explanation (Kesav Yad of R. Tam): The Mishnah is abbreviated. It means as follows .If one lent to his friend through an Arev, he may not collect from the Arev.

הכי פירושו והכי הלכתא לא יתבע מן הערב תחלה אע''פ שאין לו נכסים ידועים (הגהת הב"ח) ללוה דהיינו קרקעות אלא יתבע מן הלוה תחלה ואם הוא רחוק ימתין לו או ילך לשם לתבעו ולכופו

1. This is the explanation, and the Halachah follows this. He may not claim from the Arev first, even though the borrower has no known property, i.e. land. Rather, he claims first from the borrower. If he was far, he waits for him [to come], or he goes to there to claim from him and force him;

דלא מחתינן לנכסי דערב דלמא אי הוה איתיה ללוה (הגהת הב"ח) הכא ללוה הוה יהיב ליה מטלטלי למלוה

2. We do not take the Arev's property, for perhaps if the borrower were here, he would give Metaltelim to the lender.

ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה תחלה כו' אינו צריך (הגהת הב"ח) להמתין ולחזור אחר הלוה דמשום דלמא פרע ליה מטלטלין לא מטרחינן ליה למלוה כיון דאתני

3. If [the lender had] said "on condition that I will collect first from whom I want...", he need not wait and pursue [to collect from] the borrower. Because perhaps [the borrower] would pay Metaltelim, we do not burden the lender, since he stipulated;

וכגון שאין נכסים ללוה דהיינו קרקעות כדמסיק ואזיל בד''א כו' אבל יש נכסים ללוה דהיינו קרקעות יתבע הלוה תחלה ויכופנו ולא נטריח את הערב כיון דאיגלאי מילתא שיכול להפרע מן הלוה

4. The case is, the borrower has no property, i.e. land, like we conclude - "what is the case?..." However, if the borrower has property, i.e. land, the lender claims first from him and forces him, and we do not burden the Arev, since the matter is revealed that he can collect from the borrower;

אבל כשאין נכסים ללוה ואתני ממי שארצה אפרע מספיקא לא מטרחינן לחזור ולהמתין ללוה אלא יפרע מן הערב כדפרישית

5. However, if the borrower has no property, and [the lender had] stipulated "I will collect from whom I want...", due to Safek we do not force him to pursue and wait for the borrower. Rather, he collects from the Arev, like I explained.

וקבלן אף על פי שיש נכסים כו'

6. A Kablan, even though [the borrower] has property... (the lender may collect first from the Kablan).

וחמש מדות בערבות

(b) Summation: There are five laws of Arvus:

א' המלוה על ידי ערב ולא אתני ממי שארצה אפרע תובע הלוה תחלה בב''ד בין שיש לו ובין שאין לו נכסים ללוה

1. If one lends through an Arev and did not stipulate "I will collect from whom I want...", he claims first from the borrower in Beis Din, whether or not the borrower has property;

ואם לא יוכל לכופו ללוה ולא ציית דינא נכנס לביתו של ערב

i. If he cannot force the borrower, and he does not comply with Beis Din, he enters the Arev's house.

ב' אם התנה ממי שארצה אפרע ואין לו נכסים ללוה דהיינו קרקעות נפרע מן הערב תחלה

2. If he stipulated "I will collect from whom I want...", and the borrower has no property, i.e. land, he collects from the Arev first;

פי' אם ירצה לדון עם הערב תחלה ואם ירצה יתבע מן הלוה תחלה כדאמרינן אם אמר ממי שארצה אפרע יפרע מן הערב ש''מ דברצון המלוה תליא מילתא

i. Explanation: This is if he wants to go to Din with the Arev first. If he wants, he may claim from the borrower first, like we said 'if he said "I will collect from whom I want...", he collects from the Arev first.' This shows that it depends on the lender's desire.

ג' ואם יש לו נכסים ללוה אפילו אתני נפרע מן הלוה תחלה

3. If the borrower has property, even if he stipulated, he collects first from the borrower.

ד' וקבלן דהיינו תן לו ואני נותן לך בין יש לו נכסים ללוה בין אין לו נפרע מן הערב תחלה

4. A Kablan, i.e. "give to him and I will give to you" (174a), whether or not the borrower has property, he collects first from the Kablan.

ה' נושא ונותן ביד יפרע מן הערב ולא מן הלוה שאין למלוה על הלוה כלום ואם לא מצא שום דבר (הגהת הב"ח) להפרע מן הערב חוזר על הלוה מדר' נתן

5. If [the lender] gave to the hand [of the Arev], he collects from the Arev, and not from the borrower. The lender has no claim against the borrower. If he cannot find anything to collect from the Arev, he pursues the borrower due to R. Nasan's law (Pesachim 31a. If Levi owes David and David owes Moshe, we take from Levi to pay Moshe);

דקיימא לן כוותיה אפילו בבעל חוב דעלמא וכש"כ הכא (הגהת הב"ח)

i. We hold like [R. Nasan] even regarding a regular creditor (who had no connection to the one who owes to the one who owes him). All the more so here [that the creditor gave money for the sake of borrower, he should be able to collect from him].

וכולהו ערבין בעו קנין בר מקבלן וערב בשעת מתן מעות

(c) Pesak: All Arevim require a Kinyan, except for a Kablan or an Arev at the time that the money was given (176b);

וקבלן היינו תן לו ואני אתן לך אי נמי אינו (הגהת הב"ח) מזכיר לשון הלואה אלא לשון פרעון דקאמר ייט''י דונראי ולא קאמר ייט''י דיברא''י דהלכתא כרבא

1. A Kablan is [one who says] "give to him and I will give to you." Alternatively, he does not mention an expression of a loan, rather, an expression of payment, i.e. he says "Yeiti Dunrai" (I will give to you), and he does not say "Yeiti Divrai" (I will pay you), for the Halachah follows Rava (174a).

ולא לימא ואני קבלן

2. And he should not say "[give to him,] I am a Kablan." (Maharshal - Tosfos holds that this does not make him a Kablan, unlike the Rashbam.)

וקונין בכליו של קונה וכגון דנקיט ביה שלש על שלש דבציר מהכי לא מהני אם אינו כלי

(d) Pesak (cont.): We acquire with the buyer's Kli (Bava Metzi'a 47a-b), e.g. [the seller] holds three by three [fingers] of it. Less than this does not help if it is not a [full] Kli.

ואין חילוק בין עור לשק כדאמרינן בשנים אוחזין (ב''מ דף ז.) כיון דנקט ביה שלש על שלש לשון רבינו תם

1. There is no distinction between leather and Sak (even though they have different Shi'urim for Tum'ah), like we say in Bava Metzi'a (7a) "once he held three by three." This is from R. Tam.

ואם היה כתוב בשטר שנעשה פלוני בן פלוני קבלן אומר ר''י דהוי קבלן דאע''ג דלא כתב בו תן לו ואני נותן לך שלא פירש היאך אמר מכל מקום קבלן קאמר דהוי:

(e) Pesak (Ri): If it was written in a document that Ploni ben Almoni is a Kablan, he is Kablan, even though it is not written in it "give to him, and I will give to you", i.e. he did not specify how he said. In any case, he said that he is a Kablan.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF