1) TOSFOS DH Rav Nachman Amar Kanah Mechetzah

תוספות ד"ה רב נחמן אמר קנה מחצה

(SUMMARY: Tosfos rules like this.)

והלכתא כרב נחמן

(a) Pesak: The Halachah follows Rav Nachman.

והא דאמר בפ''ב דקדושין (דף נא.) וליטעמיך אימא סיפא מעשה בחמש נשים כו' עד את וחמור הוא ואת וחמור לא קנה

(b) Implied question: It says in Kidushin (51a) "also according to you (who challenge Rava), the Seifa is difficult! A case occurred with five women.... This is like 'you and the donkey' [should acquire], but 'you and the donkey' does not acquire!

לאו משום דהלכתא הכי אלא הכי בעי למימר ותקשה למאן דאמר לא קנה

(c) Answer: This is not because this is the Halachah (that it does not acquire). Rather, it means [according to you, the Seifa] is difficult for the opinion that it does not acquire;

וכי היכי דלדידיה צריך לתרצה הכי נמי צריך לתרצה לרבא

1. Just like according to him, you must answer, likewise you must answer for Rava.

2) TOSFOS DH Ein Lecha Mar b'Kishus Ela Penimi she'Bo

תוספות ד"ה אין לך מר בקישות אלא פנימי שבו

(SUMMARY: Tosfos explains the argument of R. Yosi and Chachamim.)

תימה כיון דבכל קישואין הפנימי מר והחיצון מתוק למה לא יתרום מזה על זה והלא החיצון יפטור החיצון והפנימי יפטור הפנימי ולמה צריך להוסיף על החיצון

(a) Question: Since in all gourds the inside is bitter and the outside is sweet, why may one not tithe one on the other? The outside exempts the outside, and the inside exempts the inside! Why must he add onto the outside?

ונראה לר''י דר' יוסי דהכא לא איירי בשכל הקישואין מרים אלא אותה שתורם נמצאת מרה

(b) Answer (Ri): R. Yosi here does not discuss when all the gourds are bitter [on the inside]. Rather, the one he tithes was found to be bitter [even on the outside];

וקאי אהא דתנן במסכת תרומות (בפ''ג משנה א) ומייתי לה בהאשה רבה (יבמות דף פט. ושם) התורם קישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצא סרוח תרומה ויחזור ויתרום

1. He discusses the Mishnah in Terumos (3:1), brought in Yevamos (89a) "one who tithes gourds and it was found to be bitter, or [he tithed] watermelon and it was found to be spoiled, it is Terumah, and he tithes again";

ור' יוסי פליג וסבר דאין צריך לחזור ולתרום אלא מוסיף מן החיצון על החיצון דאפי' אותה שנמצאת מרה אין החיצון מר כל כך שלא יהא עליו תורת אוכל

2. R. Yosi argues, and holds that one need not tithe again. Rather, he adds from the outside on the outside. Even what is found to be bitter, the outside is not so bitter that it is not considered food.

והכי משמע בהדיא בירושלמי על ההיא משנה דהתורם קישות דקאמר בשלמא אבטיח ונמצא סרוח תרומה ויחזור ויתרום דספק גמור הוא אם היה סרוח בשעת הפרשה אם לאו

(c) Support: The Yerushalmi connotes like this. Regarding the Mishnah of tithing gourds, it says "granted, a watermelon that was found to be spoiled, it is Terumah, and he tithes again, for it is a total Safek whether or not it was spoiled at the time he separated it";

אלא קישות ונמצאת מרה אמאי הוי תרומה הא ודאי דהיתה מרה גם בשעת הפרשה ולמה היא תרומה כלל ומשני עשאוה ספק אוכלין דאוכל גמור הוא מן התורה ולכך היא תרומה

1. However, if a gourd was found to be bitter, why is it Terumah? Surely it was bitter at the time of separation. Why is it Terumah at all? [The Yerushalmi] answers that [Chachamim] made it like Safek food. Mid'Oraisa, it is proper food. Therefore, it is Terumah.

והכי נמי אמרינן הכא דמדאורייתא תרומה מעליא היא אלא דקנסי ליה משום דהוה ליה למטעמיה כדאמרי' בהאשה רבה (שם) ועשאוה ספק אוכל ולכך יחזור ויתרום

2. Also here, we say that mid'Oraisa it is proper Terumah, just they fined him because he should have tasted it, like it says in Yevamos (89a). They made it like a Safek food, therefore he tithes again.

ובתר הכי מייתי בירושלמי ההיא דר' יוסי דהכא דאין לך מר בקישות אלא פנימי שבו וקא בעי התם וכי בדבר שיכול ליבדק נחלקו

3. Afterwards, the Yerushalmi brings R. Yosi's teaching here, that the most bitter part of gourds is the inside. It asks "do they argue about something that can be checked?!"

ומשני על עיקר בדיקתה נחלקו דתנא קמא סבר יש מרירות הרבה בחיצון וראוי לעשותו ספק אוכלין ור' יוסי סבר אין בו מרירות כל כך ואין ראוי לעשותו ספק אוכלין ולכך לא יחזור ויתרום

4. It answers that they argue about the checking itself. The first Tana holds that there is much bitterness in the outside, and it is proper to consider it Safek food. R. Yosi holds that it is not so bitter, and it is not proper to consider it Safek food. Therefore, he does not tithe again.

הרי משמע בהדיא דרבי יוסי פליג אמתניתין דהתורם קישות:

5. Observation: This explicitly connotes that R. Yosi argues with the Mishnah of tithing gourds.

143b----------------------------------------143b

3) TOSFOS DH Im Hevi Di'eved Iyn l'Chatchilah Lo

תוספות ד"ה אם הביא דיעבד אין לכתחלה לא

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

תימה לר''י דמאי קשיא ליה וכי אין פשוט לו באומר נכסי לשני בני אדם שיהיו שוים

(a) Question (Ri): What was difficult? Is it not obvious that if one says "my property is to two people" that they will receive equally?!

ואפי' הכי במנחה לכתחלה לא וא''כ ע''כ משום דלקרבן גדול קא מכוין

1. Even so, for a Minchah, this is not l'Chatchilah. If so, you are forced to say that it is because he intends for a big Korban!

ואור''י דהכי פריך דהא סברא היא שלא תטול אשתו אלא כאחד מן הבנים ואפ''ה קאמר רב יוסף דנוטלת מחצה

(b) Answer (Ri): He asks as follows. It is logical that his wife should receive only like one of the sons, and even so, Rav Yosef said that she gets half;

א''כ ה''נ אע''פ שמסברא יש לנו לומר דלקרבן גדול קא מכוין לא היה לנו ללכת אחר הסברא:

1. If so, also here, even though from reasoning, we should say that he intends for a big Korban, we should not follow reasoning!

4) TOSFOS DH Ta Shma u'Vnei Dan Chushim

תוספות ד"ה תא שמע ובני דן חושים

(SUMMARY: Tosfos explains according to this why he made his declaration.)

וא''ת דכיון דקרו אינשי לברא בניי א''כ למה הוצרך לומר נכסיי לבניי פשיטא שהוא לבנו

(a) Question: Since people call a son "Banai (my children)", why did he need to say "my property is to Banai"? Obviously, it is to his son (he is the only heir)!

וי''ל דאצטריך שאם מצא דייתיקי או מתנה שלא יהיה בה כלום:

(b) Answer: It was needed, so if a gift document will be found, it will have no effect.

5) TOSFOS DH she'Hayu Lo Banim k'Chushim Shel Kanah

תוספות ד"ה שהיו לו בנים כחושים של קנה

(SUMMARY: Tosfos explains that this was written based on the future.)

ואע''פ שכשירד למצרים עדיין לא היו לו בנים כל כך

(a) Implied question: When he descended to Mitzrayim [it says "u'Vnei Dan Chushim"] he did not yet have so many children!

מ''מ נקרא כן על שם העתיד כדדריש אשר שם שמות אל תקרי שמות אלא שמות (ברכות דף ז:)

(b) Answer: Even so, he is called (Vnei, a plural expression) due to the future, like we expound "Asher Sam Shamos (destruction." We expound) do not read Shamos, rather, "Shemos" (names).

6) TOSFOS DH v'Hishbichu Gedolim ha'Shevach l'Emtza

תוספות ד"ה והשביחו גדולים השבח לאמצע

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from others who improved property.)

פירש ריב''ם דה''ה גדולים וגדולים אלא אורחא דמילתא נקט

(a) Explanation (Rivam): The same applies if all the heirs are adults, just the Mishnah discusses a common case (those who do not improve the property are minors).

ולא דמי ליורד לתוך שדה של חבירו ונטעה שלא ברשות [או] לשותף שהוא כיורד ברשות

(b) Implied question: This should be like one who entered another's field and planted it without permission, or like a partner, who is like one who entered with permission!

דשותף אינו מוחל טרחו לחברו אבל אחין מחלי אהדדי

(c) Answer: [It is different,] for a partner does not pardon his toil. However, brothers pardon to each other.

7) TOSFOS DH v'Im Amar Re'u Mah she'Heni'ach v'Chulei

תוספות ד"ה ואם אמר ראו מה שהניח כו'

(SUMMARY: Tosfos explains that he profits through all the property.)

פירש רבינו שמואל ראו מה הניח לנו אבינו ומזומנים אנו לחלוק ומה שנשביח נשביח מחלקנו

(a) Explanation #1 (Rashbam): See what our father left us. We are ready to divide. What we improve, we will improve from our portion.

משמע שרוצה לומר שאינו משביח אלא מחלקו המגיעו ואין לו אלא שבח המגיע לחלקו

(b) Inference: He improves only from the portion proper for him [to inherit. In the Rashbam's text, some brothers say this. In Tosfos' text, one brother says this. Surely the law is the same in both cases.]

ואין נראה מדאמר רב ספרא שבק אבוה זוזי שקלינהו רב ספרא משמע דשקלינהו לכולהו

(c) Rejection #1: It says that Rav Safra's father left money, and Rav Safra took it. This connotes that he took all of it!

ועוד אם לא לקח אלא המגיע לחלקו מה היו יכולים (הגהת הרש"ש) לתבעו הא אמר באיזהו נשך (ב''מ דף סט. ושם) דזוזי כמאן דפליגי דמי

(d) Rejection #2: If he took only his portion, what could [his brothers] claim from him? (Why did they take him to Beis Din?) It says in Bava Metzi'a (69a) that money, it is as if it was divided!

ועוד כשיחלקו אם יגיע (כן הוא בדפוס ויניציה) חלק האחר (הגהת הרש"ש) לחלקו אם כן נמצא שלא היה השבח שלו

(e) Rejection #3: When they will divide, if the portion of another [brother] will come to him, it turns out that the Shevach was not his!

על כן נראה לר''י כפירוש ריב''ם דשבח שהשביח מכל הנכסים הוי שלו

(f) Explanation #2 (Ri, Rivam): The Shevach that he improved from all the property is his.

ולא דמי ליורד לתוך שדה של חבירו שלא ברשות שאין לו אלא שכר טרחו עם היציאה או [שותף דהוי כיורד ברשות ונוטל כאריס

(g) Implied question: He should be like one who entered another's field without permission. He gets only wages for his toil, with expenditures! Or he should be like a partner, who entered with permission. He receives like a sharecropper!

היינו משום] דיכולים להרויח זה כמו זה ולא מחלי אבל הכא אם הגדולים לא ירויחו הקטנים לא ירויחו בהם

(h) Answer: That is because this one (who did not improve) can profit like this one (who did), and they do not pardon. However, here if the adults will not profit, the minor will not profit.

וכן צריך לומר באחי דרב ספרא דקטנים היו ולא היו יכולין להרויח

(i) Support: We must say so about Rav Safra's brothers, that they were minors, and they could not profit;

ולהכי כיון דגברא רבה הוא ולא שבק גירסי' וטרח לאחריני אע''פ שלא אמר ראו כאילו אמר ראו ומחלי ליה הקטנים

1. Therefore, since Rav Safra is a great Chacham, and does not abandon [time in which he could be] learning to toil for others, even though he did not said 'see [what father left us...]', is as if he said 'see', and the minors pardon to him.

והא דאמר בריש אלו מציאות (שם דף כב:) גבי תמרי דזיקא דיתמי לאו בני מחילה נינהו

(j) Implied question: It says in Bava Metzi'a (22b) regarding dates that fall in the wind [perhaps they are of minor orphans, and minor] orphans cannot pardon!

הכא דאין מפסידין ולא בא בידם הריוח מחלי שפיר

(k) Answer: Here [the minors] do not lose, and the profit\dio come to them. Therefore, they properly pardon.

8) TOSFOS DH b'Tosefta Garsinan Im Amru Yesomim Bifnei Beis Din...

תוספות ד"ה בתוספתא גרסינן אם אמרו יתומים [בפני ב''ד]

(SUMMARY: Tosfos discusses whether they must say so in front of Beis Din.)

ולא ידע ר''י אמאי נקט גבי בנים בפני ב''ד

(a) Question (Ri): Why does it say regarding sons "in front of Beis Din"?

אי משום דגלי אדעתיה דלא מחל להם

1. Suggestion: It is because he revealed his intent that he did not pardon to them.

אפי' בפני עדים נמי גלי דעתיה

2. Rejection: Also in front of witnesses he could reveal his intent! (He does not need Beis Din.)

ושמא להכי צריך בפני ב''ד כדי שיתעצמו ב''ד בדבר ויתקנו כפי הצורך להם ומדלא תקנו להם ב''ד לחלוק (הגהה במהדורת עוז והדר) ודאי לא מצאו להם תקנה לחלק ומחלו הכל

(b) Answer: Perhaps he needs [to say so] in front of Beis Din, so Beis Din will strive about the matter and enact according to their need. Since Beis Din did not enact to divide, surely they did not find that dividing would help them, and they pardoned everything.

ורב ספרא נמי ידוע היה לב''ד אף על פי שלא אמר

1. Also Rav Safra was known to Beis Din (that he will profit with all the property), even though he did not say.

ומיהו רשב''ם פי' דה''ה בפני עדים

(c) Remark: The Rashbam explained that the same applies if he says in front of witnesses. (It need not be in front of Beis Din.)

9) TOSFOS DH Hishbichu l'Atzman

תוספות ד"ה השביחו לעצמן

(SUMMARY: Tosfos distinguishes this from the episode with Mari bar Isak.)

ואע''ג דבהמפקיד (שם דף מ. ושם) בעובדא דמרי בר איסק אמרינן דכיון דשלא ברשות נחת דהא אין מורידין קרוב לנכסי קטן השבח לאמצע

(a) Implied question: In Bava Metzi'a (40a), in the episode with Mari bar Isak, we say that since he descended without permission, for we do not appoint a relative over a minor's property, they divide the Shevach!

הכא לית לן למימר הכי דהתם איכא למיחש שמא יחזיק הקרוב בנכסי קטן שאינו כאן

(b) Answer: Here we should not say so. There, there is concern lest the relative make Chazakah in the minor's property (and later he will claim "it is mine"), for [the minor] is not here;

אבל הכא ליכא למיחש שהקטנים עם הגדולים ביחד אין יכולין להחזיק זה על זה

1. However, here there is no concern, for the minors are together with the adults. They cannot make a Chazakah one against the other.

10) TOSFOS DH Lo Shanu Ela she'Shavchu Nechasim Machmas Nechasim

תוספות ד"ה לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים

(SUMMARY: Tosfos explains that all the toil and expenditures came from the estate.)

פירש בקונטרס שלא טרחו ולא הוציאו משלהם כלום אלא מנכסי אביהם שכרו פועלים ומחמת עצמם היינו שכרו פועלים משלהם

(a) Explanation (Rashbam): They did not toil, and they did not spend anything of their own. Rather, from their father's property they hired workers. "Due to themselves" means that they hired workers from their own [property].

משמע שרצה לומר דטעמא דכיון דשכרו משל אביהם הוי לאמצע

(b) Inference: He holds that the reason is, since they hired from their father's property, [the profit] is shared. (This Dibur continues on the next Daf.)

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF