1) TOSFOS DH Mesiv Rabah Emor Aleihem l'Doroseichem v'Gomer

תוספות ד"ה מתיב רבה אמור אליהם לדורותיכם וגו'

(SUMMARY: Tosfos explains why Rabah did not ask from a verse.)

תימה לרשב''א דמה צריך להקשות מברייתא מקרא הוה ליה לאקשויי דכתיב לא תסוב נחלה

(a) Question (Rashba): Why does he need to ask from a Beraisa? He should ask from the verse "Lo Sisov Nachalah"!

ואומר ר''י דה''א עצה טובה קמ''ל:

(b) Answer (Ri): One might have thought that the verse is [merely] good counsel.

120b----------------------------------------120b

2) TOSFOS DH she'Hafaras Nedarim bi'Sheloshah Hedyotos

תוספות ד"ה שהפרת נדרים בשלשה הדיוטות

(SUMMARY: Tosfos explains how we expound this.)

פי' ריב''ם דמדכתיב ראשי שנים משמע ואין ב''ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד

(a) Explanation #1 (Rivam): Since it says "Roshei", which connotes [at least] two, and a Beis Din cannot have an even number of judges, we add one more.

ואין נראה דאדרבה מראשי המטות דרשינן יחיד מומחה

(b) Objection: Just the contrary! From "Roshei ha'Matos" we expound [that vows can be permitted through] a lone expert!

וראשי היינו ראשי דעלמא כדפ''ה והיכי נדרוש מיניה דבעינן שלשה

1. "Roshei" (the plural) refers to experts in general (any expert can permit alone), like the Rashbam explained. How can we expound from it that we require three?!

אלא נראה לר''י דבלא קרא ידעינן דהא מדבעינן יחיד מומחה אם כן בהדיוטות לא סגי בחד ובעינן שנים ואין ב''ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד:

(c) Explanation #2 (Ri): Without the verse, we know that since we require a lone expert, if so one commoner does not suffice, so we require [at least] two. A Beis Din cannot have an even number, so we add one more.

3) TOSFOS DH d'Tanan Beis Shamai Omerim Hekdesh Ta'os Hekdesh

תוספות ד"ה דתנן ב''ש אומרים הקדש טעות הקדש

(SUMMARY: Tosfos justifies the proof from here.)

תימה אדרבה מכאן יש להוכיח שיש שאלה בהקדש דהא מוקמינן התם מילתייהו דבית שמאי דכי אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון (כן צריך להגיה) יהא קדוש ויצא לבן כגון דאמר אילו הייתי יודע שיצא לבן לא הייתי אומר שחור אלא לבן

(a) Question: Just the contrary! From here we can prove that She'elah applies to Hekdesh, for there (Nazir 31b), we establish Beis Shamai's words when he said "the black ox that left my house first is Hekdesh", and a white ox left, that this is when he said "had I known that a white ox left, I would not have said black, rather, white";

ואומרים ב''ש הקדש משום דדעתו ומחשבתו מבטלת אמירתו

1. Beis Shamai say that it is Hekdesh, because his will and intent to be Makdish it are Mevatel his words;

וה''נ כי נשאל על הקדש כי אמר אדעתא דהכי לא קדשי נתיר לו כיון דאזלי ב''ש בתר מחשבה

2. Also here, when he asks about Hekdesh [to permit it], when he says "I was not Makdish with this intent", we should permit him, since Beis Shamai follow his intent!

ותירץ ר''ת כיון דאמרי ב''ש מחשבתו מבטלת אמירתו למיהוי הקדש כ''ש שתבטל אמירתו את מחשבתו שאומר אדעתא דהכי לא נדר:

(b) Answer (R. Tam): Since Beis Shamai say that his intent is Mevatel his words, and [his intent] makes it Hekdesh, all the more so his words should be Mevatel his intent, that he says "I was not Makdish with this intent."

4) TOSFOS DH Miba'ei Lehu Chachamim Matir v'Ein Ba'al Matir

תוספות ד"ה מיבעי להו חכם מתיר ואין בעל מתיר

(SUMMARY: Tosfos explains that R. Yochanan holds like Beis Shamai.)

פ''ה דלבית הלל נפקא להו מסברא

(a) Explanation (Rashbam): Beis Hillel learn [this] from reasoning.

תימה וכי ר' יוחנן סבר כב''ש דבפ' נערה בנדרים (דף עז:) משמע דנפקא ליה מזה הדבר

(b) Question: Does R. Yochanan hold like Beis Shamai?! In Nedarim (77b), it connotes that he learns from "Zeh ha'Devar"!

דאמרינן התם א''ר יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר ולא כלום דתניא זה הדבר חכם מתיר ואין הבעל מתיר

1. Citation (77b - R. Yochanan): If a Chacham said an expression for a husband [to annul a vow], or a husband said an expression for a Chacham [to permit a vow], it has no effect, for a Beraisa teaches Zeh ha'Devar - a Chacham permits, and a husband does not permit.

וי''ל דלר' יוחנן לא נפקא מקרא אלא מסברא

(c) Answer #1: According to R. Yochanan, we do not learn from the verse, rather, from reasoning;

ולא מייתי ראיה מדתניא אלא דלא אמר ולא כלום ולא משום דנפקא ליה מזה הדבר

1. He brings a proof from the verse only to teach that what he said has no effect, but not because he learns from Zeh ha'Devar.

א''נ מזה הדבר דריש ואע''ג דאיצטריך להכי דרשי גזירה שוה כיון דליכא למיפרך מידי:

(d) Answer #2: He expounds Zeh ha'Devar, and even though he needs it for this, he expounds the Gezeirah Shavah, for there is no challenge to it.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF