1) TOSFOS DH uvi'Zchus Avi Imoseihen

תוספות ד"ה ובזכות אבי אמותיהן

(SUMMARY: Tosfos explains how they received from their maternal grandfathers.)

וכגון שלאבי אמותיהן לא היו בנים כי אם בנות דאם לא כן היו בנים יורשין

(a) Explanation: The case is, the fathers of their mothers did not have sons, only daughters. If not, the sons would inherit!

וא''ת ומי החזיר להן

(b) Question: Who returned [portions] to [the fathers of their mothers]?

וי''ל כגון שהיו אחים לאבי אמותיהן שהיו להם בנים והחזירום בנים לאבותיהם וחלקו בשוה

(c) Answer: The case is, the fathers of their mothers had brothers, and sons returned to their fathers and they divided equally.

2) TOSFOS DH Ha d'Havu Bnei Esrim v'Chulei

תוספות ד"ה הא דהוו בני עשרים כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we discuss receiving due to their grandfathers.)

בבניהם אי אתה מוצא שלא היו בני עשרים כמו שפירש בקונטרס דבליעת קרח נמי היתה מיד אחר המרגלים כמו שהביא מסדר עולם

(a) Observation: You cannot find that they were not 20 years old, like the Rashbam explained, for Korach was swallowed right after the Meraglim, like it says in Seder Olam.

דקתני אחר ביאת מרגלים היתה בליעת קרח ואם לא שסמוך היה מאי קא משמע לן

1. It teaches that after the Meraglim came [back], Korach was swallowed. If it was not right after, what is the Chidush?

וכן משמע נמי מדאמרי הן גוענו כולנו אבדנו (במדבר יז) ומתרגם הא מיננא קטלית חרבא הא מיננא בליעת ארעא הא מיננא מתו במותנא ששלשה מעשים הללו היו רצופין מדמדכרי להו אהדדי

(b) Support: Since they said (after Korach was swallowed) "Hen Gavanu Kulanu Avadnu", and the Targum is "some of us were killed by the sword, some of us the land swallowed, and some of us died in a plague", that these three episodes were close together, since they are mentioned together;

וקטלת חרבא היינו מעשה מרגלים כדכתיב (שם יד) ויכום ויכתום וגו'

1. "Killed by the sword" is episode of [the Ma'apilim, right after the return of] the Meraglim, like it says "va'Yakum va'Yaksum..."

ואין להקשות אמאי הוצרך לומר בזכות אבי אביהן לימא בזכות אביהן ממש דהיינו בני מרגלים ובני המתלוננים עצמן

(c) Question: Why did it need to say "in the merit of the father of their father"? It should say "in the merit of their actual father", i.e. the sons of the Meraglim and the sons of the complainers themselves!

דהאי תנא אתא לאשמועינן דאפילו אותן שלא נטלו מחמת עצמן שלא היו בני כ' כשבאו לארץ ולא נטלו נמי בזכות אבותיהן ממש כגון שמתו במדבר ולא נטלו נמי ע''י חזרה שלא נולדו להן שום בן שהיה בן עשרים

(d) Answer: The Tana comes to teach that even those who did not receive due to themselves, for they were not 20 years old when they entered the land, and also they did not receive in the merit of their actual fathers, e.g. [their fathers] died in the Midbar, and also they did not receive due to Chazarah, for [their fathers] did not have any son who was 20...

אפילו הכי נטלו בזכות אבי אביהן אע''פ שבא להן מחמת מרגלים ומתלוננים

1. Even so, they received in the merit of the father of their father, even though it came to them due to the Meraglim and complainers.

וא''ת אמאי לא קאמר הא והא ליוצאי מצרים והא כשהיו אביהן ממש בני מרגלים ומתלוננים בני עשרים כשיצאו ממצרים דהיינו מחמת עצמן שלא בא להן מכח מרגלים ומתלוננים

(e) Question: Why doesn't it say that both of these [hold that Eretz Yisrael was given] to those who left Mitzrayim? This is when their actual fathers (of the sons who received portions; "actual" excludes grandfathers or great grandfathers), i.e. sons of the Meraglim and complainers, were 20 when they left Mitzrayim. This is [called] due to themselves, for it did not come to them in the merit of the Meraglim and complainers;

והא דקאמר בזכות אבי אביהן שלא היו אבותיהן בני עשרים ביציאת מצרים

1. And this [Beraisa] that says in the merit of the grandfathers [of the fathers of those who received portions], is when their fathers were not 20 when they left Mitzrayim!

ובשלמא אי הוה אמר דבניהן ממש של מרגלים ושל מתלוננים עצמן מיירי הכא שבאו לארץ הוה אתי שפיר

2. Observation: Granted, if it would have said that the sons themselves of the Meraglim and complainers came to the land, it would be fine;

דלא הוה מצי למימר הא והא ליוצאי מצרים והא (הגהת הב"ח) דהוו בני עשרים כשיצאו דאם כן איך באו לארץ דבני עשרים כולן מתו במדבר

i. We could not say that "both of these [hold that Eretz Yisrael was given] to those who left Mitzrayim, and this [discusses] when they were 20 when they left", for if so, how did they come to the land? Everyone who was 20 [when he left] died in the Midbar!

ויש לומר דהשתא נמי דאיירי בבני בניהם לא מצי לשנויי הכי דמשמע נמי דבאי הארץ נטלו בזכות עצמן ולא שאבותיהן נחלו והורישו להן

(f) Answer: Also now that we discuss their grandchildren (of the Meraglim and complainers), we cannot answer so, for it connotes also that those who entered the land received [truly] in their own merits, and not that their fathers inherited and bequeathed to them.

3) TOSFOS DH Mesiv Rabah R. Yehudah Omer... Chevlei Menasheh Asarah

תוספות ד"ה מתיב רבה רבי יהודה אומר... חבלי מנשה עשרה

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

וקרא ע''כ לא איירי ביתדות ואהלים אלא בחלוקה

(a) Explanation: You are forced to say that the verse does not discuss tent pegs, rather, division [of land].

וליכא למימר דלמא תלתא אחי דאבא הוו להו

(b) Suggestion: Perhaps they had three uncles!

דאז לא הוו בהו שום חדוש דהא חלק בכורה לא נטלו וא''כ לא הוה ליה לקרא לאחשובינהו אלא דבתי אבות גרידא כדפריך רב פפא לעיל אי טפלים קא חשיב טובא הוו

(c) Rejection: Then there would not be any Chidush, for they did not receive the [extra] portion of Bechorah. If so, the verse should have counted only Batei Avos, like Rav Papa asked above "if it counts children, there were more!"

4) TOSFOS DH Yode'a Hayah Moshe she'Benos Tzlafchad Yorshos Hen

תוספות ד"ה יודע היה משה שבנות צלפחד יורשות הן

(SUMMARY: Tosfos explains how Moshe knew.)

אע''פ שלא נאמרה פרשת נחלה

(a) Implied question: The Parshah of inheritance was not said [yet]!

יודע היה משה מטעם דלקמן אם כבן אנו נירש אם לאו (כן נראה להגיה) תתייבם אמנו

(b) Answer: Moshe knew from the reason below (119b) - if we are like a son, we should inherit. If not, our mother should do Yibum!

5) TOSFOS DH she'Ne'emar Mechaleleha Mos Yumas Aval Lo Hayah Yode'a...

תוספות ד"ה שנאמר מחלליה מות יומת אבל לא היה יודע...

(SUMMARY: Tosfos explains why Moshe was unsure.)

ואם תאמר למה היה מסתפק היה לו לדונו בחנק דכל מיתה האמורה בתורה סתם חנק

(a) Question: Why was he unsure? He should have judged him for choking, for every Stam "Misah" in the Torah is choking!

ויש לומר דמסברא היה נראה לו שנדון בסקילה כעובד ע''ז דבכל דוכתא (חולין ה.) אמר דדומה שבת לע''ז דהיינו מחלל שבת בפרהסיא לעובד ע''ז

(b) Answer: From reasoning, it seemed that he should be stoned like one who served idolatry, for everywhere (Chulin 5a) it says that Shabbos is like Avodah Zarah. I.e. one who was Mechalel Shabbos in public is like one who served idolatry.

וצריך לומר דסבר כרבנן ולא כר''י דאי כר' יהודה דאמר באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פ:) עד שיודיעוהו באיזו מיתה הוא נהרג

(c) Observation: We must say that he holds like Rabanan, and unlike R. Yehudah, for R. Yehudah says in Sanhedrin (80b) that [one cannot be executed] unless [when he was warned] they informed him which Misah he will get;

דלדידיה אמר התם דהוראת שעה היתה ואם (הגהה בגליון) כן לא ידע משה שדינו במיתה:

1. [R. Yehudah] says there that it was a Hora'as Sha'ah. If so, Moshe did not know that he is Chayav Misah!

119b----------------------------------------119b

6) TOSFOS DH Ilu Hayah Lo Ben Lo Dibarnu

תוספות ד"ה אילו היה לו בן לא דברנו

(SUMMARY: Tosfos brings possible ways they could have known this.)

פ''ה שכבר היו יודעות פרשת נחלות

(a) Explanation #1 (Rashbam): They knew the Parshah of inheritances.

וקשה דהא אכתי לא נאמרה כדאמרינן לעיל שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן

(b) Objection #1: It was not taught yet, like we said above (119a) that Tzlafchad's daughters merited, and it was written through them!

ועוד דאפילו יודעות פרשת נחלות דבן ובת יורשין היאך יודעות דבן קודם לבת הא אכתי לא נאמר וכל בת יורשת נחלה

(c) Objection #2: Even if they knew the Parshah of inheritances, that a son and daughter inherit, how did they know that a son is before a daughter? "V'Chol Bas Yoreshes Nachalah" was not said yet;

ואם כן איכא למימר כדפריך רב פפא לעיל לאביי איכא בן ובת לא האי לירות כו'

1. If so, one could say like Rav Papa asked Abaye above (110b) "when there is a son and daughter, neither should inherit [alone. Rather, they should split the inheritance!]"

ועוד אם היו יודעות פרשת נחלות למה הוצרכו לדבר מכח פרשת יבמין

(d) Objection #3: If they knew the Parshah of inheritances, why did they need to speak based on Parshas Yibum?

ונראה לרשב''א דהיו יודעות מוהתנחלתם לבניכם ולא לבנותיכם

(e) Explanation #2 (Rashba): They knew from "v'Hisnachaltem [Osam] li'Vneichem", and not to your daughters.

א''נ מסברא משום דבת מסבת נחלה ולא בן

(f) Explanation #3: They knew from reasoning, because a daughter diverts inheritance, but a son does not.

אי נמי מדכתיב לאלה תחלק הארץ היינו זכרים

(g) Explanation #4: It says "la'Eleh Techalek ha'Aretz", i.e. males.

ועוד קשיא לן דקאמר אילו היה בת לבן לא דברנו והא אכתי לא נאמר משמוש נחלה

(h) Question: It says [that they said] "if there were a daughter to a son, we would not speak." Mishmush of inheritance was not taught yet!

ונראה לפרש לא דברנו לפי שלא היה להן אז שום כח לדבר אבל עכשיו שאין [בת] בן יש להוכיח (הגהת מהרש"ל) מפרשת יבמין:

(i) Answer: It means "we would not speak", for then they would not have any power to speak (i.e. claim). However, now that there is no daughter to a son, we can prove [that they should receive] from Parshas Yibum.

7) TOSFOS DH Afilu Ketanah she'Bahen Lo Niseis Pachos me'Arba'im Shanah

תוספות ד"ה אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחות מארבעים שנה

(SUMMARY: Tosfos infers that Tzlafchad died early in the Midbar.)

נראה לרשב''א דסבר לה כמ''ד (שבת דף צו:) צלפחד היינו מקושש ומעשה המקושש היה בתחלת ארבעים מיד אחר מעשה מרגלים

(a) Explanation (Rashba): He holds like the opinion (Shabbos 96b) that Tzlafchad was the Mekoshesh (the one executed for gathering wood on Shabbos), and the episode of the Mekoshesh was at the beginning of the 40 years in the Midbar, right after the episode of the Meraglim;

דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות

1. It says in the Midrash that he intended l'Shem Shamayim. Yisrael were saying that since it was decreed on them not to enter the land from the episode of the Meraglim, they are no longer obligated in Mitzvos;

עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים ולא נשאו עד סוף ארבעים שנה כדמוכחי קראי:

2. He went and desecrated Shabbos, so he would be killed and others would see. [His daughters] did not marry until the end of the 40 years [in the Midbar], like is proven from verses.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF