1) TOSFOS DH Ileima mi'Ha d'Tanya Yakriv Oso

תוספות ד"ה אילימא מהא דתניא יקריב אותו

(SUMMARY: Tosfos explains how we could learn from here.)

וא"ת אי מהכא גמר אפילו תליוהו ויהיב נמי מתנה הוי וההיא דסיקריקין מוכח דאינה מתנה

(a) Question: If he learns from here, even if they hung him and he gave [a gift], it should be a valid gift! The case of Sikrikon proves that it is not a gift!

והיה ר"י רוצה לתרץ דהכא הוי כמו מכר דהא יש לו כפרה תחת הקרבן וקונה הכפרה

(b) Answer #1 (Ri): Here, this is like a sale, for he gets Kaparah in place of the Korban, and he acquires the Kaparah;

ומגיטי נשים דבעי למיגמר מינייהו הוי נמי כמו מכר שנפטר על ידי כך משאר כסות ועונה

1. Also Gitin, from which we wanted to learn, is like a sale, for through this he is exempted from food, clothing and regular marital relations.

אבל אי אפשר לומר כן דא"כ גט מעושה שלא כדין נמי יהא כשר ובהמגרש (גיטין דף פח: ושם) אמר שמואל דפסול

(c) Rejection: We cannot say so. If so, an improperly coerced Get should be Kosher. In Gitin (88b), Shmuel said that it is Pasul!

ותירץ ר"י דכל דבר שהוא מחוייב לעשות הוי כמו מכר והכא הרי הוא מחויב להביא קרבן

(d) Answer #2 (Ri): Everything he is obligated to do is like a sale. Here, he is obligated to bring a Korban;

ולקמן נמי מחויב הוא לגרש את אשתו דמיירי בהנהו שכופין אותן להוציא

1. Also below, he is obligated to divorce his wife. We discuss those whom we force them to divorce;

אבל שלא כדין הוה כמו תליוהו ויהיב דלא הויא מתנה.

2. However, [forcing] improperly is like if they hung him and he gave. It is not a gift.

2) TOSFOS DH Yakriv Oso Melamed she'Kofin Oso

תוספות ד"ה יקריב אותו מלמד שכופין אותו

(SUMMARY: Tosfos explains how coercion depends on Kaparah.)

לא דמי להא דאמר בפ' שור שנגח ארבעה וחמשה (ב"ק דף מ.) חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן משום דכיון דלכפרה קאתו לא בעי משכוני

(a) Observation: This is unlike what it says in Bava Kama (40a) that we do not take a security from people obligated to bring a Chatas or Asham. Since it comes for Kaparah, [the person himself is zealous to bring it], and we need not take a security from him;

דדוקא חטאות ואשמות שבאות על חטא לא בעי משכוני שרוצה שמאותו חטא יהיה לו כפרה אבל הכא נדר או נדבה אינן מכפרים

1. Only for Chatas and Asham, which come due to Aveiros, we need not take a security from him. He wants to have Kaparah from that Aveirah. However, here, a Neder or Nedavah does not atone!

והא דקאמר ניחא ליה דתיהוי ליה כפרה היינו ממה שנדר שאם לא ישלם נדרו עונו ישא

2. This that we say "he wants to have Kaparah" means from what he vowed. If he does not fulfill his vow, he bears his sin.

והא דאמר בתורת כהנים ובזבחים (דף ו.) וביומא (דף לו.) דעולה מכפרת על חייבי עשה

(b) Implied question: It says in Toras Kohanim, Zevachim (6a) and Yoma (36a) that Olah atones for Chayavei Aseh!

הא אמר בפ"ק דזבחים (דף ז:) דעולה דורון היא ולא מכפרת מקופיא מכפרת מקיבעא לא מכפרת.

(c) Answer: It says in Zevachim (7b) that Olah is a gift, and does not atone. I.e. atones after Teshuvah (Maharshal; Maharam - for small Aveiros), but not a major Kaparah (before Teshuvah, or for severe Aveiros).

3) TOSFOS DH Ela Sevara Hu d'Agav Onsei Gamar u'Makni

תוספות ד"ה אלא סברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני

(SUMMARY: Tosfos explains why we need a verse in addition to the reasoning.)

וא"ת כיון דמסברא ידעינן דאגב אונסיה גמר ומקני אמאי איצטריך קרא גבי קרבן למיכתב דכופין אותו

(a) Question: Since we know from reasoning that amidst Ones, he resolves to be Makneh, why do we need a verse regarding a Korban to teach that we force him?

וי"ל דאי לאו קרא הוה אמינא אף על גב דגמר ומקני כיון דאינו מתרצה אלא על ידי כפייה פסול הוא לגבי מזבח דזבח רשעים הוא

(b) Answer: If not for the verse, one might have thought that even though he resolves and is Makneh, since he consents only through coercion, it is Pasul to the Mizbe'ach, for it is "Zevach Resha'im";

קמ"ל שהקרבן נרצה.

1. [The verse] teaches that the Korban is accepted.

4) TOSFOS DH Get Me'useh b'Yisrael Kosher b'Akum Pasul

תוספות ד"ה גט מעושה בישראל כשר בעכו"ם פסול

(SUMMARY: Tosfos explains that sometimes also through Nochrim it is Kosher.)

בסיפא מסיים ובעכו"ם חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומר לך

(a) Explanation #1: The Seifa concludes "when Nochrim beat him and tell him 'do what Yisrael tell you.'"

ויש מפרשים דהוי פירושא דרישא כיצד בעכו"ם פסול חובטין אותו ואומרים לו כו'

(b) Explanation #2: This is the explanation of the Reisha. What is the case in which through Nochrim it is Pasul? They beat him and tell him...

ואין נראה דא"כ אדפריך ליה הכא מסיפא ליסייעיה מרישא דקתני ובישראל כשר דאגב אונסי' גמר ומקני

(c) Rejection: If so, rather than challenge him from the Seifa, we should support him from the Reisha, which says "through Yisrael, it is Kosher", for amidst the Ones, he resolves and is Makneh!

וכי תימא דבישראל כשר משום דמצוה לשמוע דברי חכמים

(d) Suggestion: Perhaps through Yisrael, it is Kosher because it is a Mitzvah to obey Divrei Chachamim.

דא"כ בעכו"ם נמי אמאי פסול והא חובטין אותו לעשות דברי חכמים

(e) Rejection: If so, why is it Pasul through Nochrim? They beat him and tell him to fulfill Divrei Chachamim!

ונראה לר"י דהכי קאמר דבעכו"ם נמי כשר וכגון שאומר לו עשה מה שישראל אומר לך וכן מפרש בהלכות גדולות

(f) Answer (Ri): It means that also through Nochrim it is Kosher, e.g. he tells him "do what Yisrael tell you.'" Also Bahag explains like this.

והכי מוכח בתוספתא דקתני ובעכו"ם חובטין אותו ואומר לו עשה מה שפלוני אומר לך

(g) Support #1: The Tosefta proves like this. It teaches that through Nochrim, they beat him and tell him "do what Ploni tells you";

משמע דעל פי ר' פלוני שהוא חכם חובטין אותו וכשר הוא שהוא אומר להם לחובטו

1. Inference: They beat him according to R. Ploni, who is a Chacham, and it is Kosher, for he tells them to hit him.

וכן משמע בירושלמי דגיטין דקאמר התם רב אמר ישראל שעשה במעשה (כן גירסת הירושלמי) עכו"ם כשר באומר איני זן ואיני מפרנס

(h) Support #2 (Yerushalmi Gitin - Rav): If a Yisrael [Beis Din] coerced through Nochrim, it is Kosher. The case is, he said "I will not feed her or supply her [with clothing]."

1. Note: Our text of the Yerushalmi says "Pasul". Meforshim explain that Yisre'elim hit him to obey Nochri judges. R. Chiya's Beraisa (below) says "Kosher" when Nochrim hit him to obey Yisrael judges. The Halachah is like Tosfos explains, just the text and Perush are reversed.

תנא ר' חייא עכו"ם שעשו כמעשה ישראל פסול ואפי' אמר איני זן ואיני מפרנס

2. Citation (cont. - R. Chiya's Beraisa): If a Nochri coerced through Yisrael, it is Pasul, even if he said "I will not feed her or supply her."

הדא מתני' אמרה כן ובעכו"ם חובטין אותו ואומר לו עשה מה שישראל אומר לך ולא מה שאני אומר לך

3. Citation (cont.) Support: Our Mishnah says so! When Nochrim beat him, and say 'do what Yisrael tell you, and not what I tell you' [it is Kosher].

והא דאמר בגיטין (דף פח:) לפניהם ולא לפני עכו"ם

(i) Implied question: It says in Gitin (88b) "in front of them [Yisrael judges]", and not in front of Nochrim!

כיון שהעישוי על פי דייני ישראל לאו היינו לפני עכו"ם דלפני עכו"ם היינו כשהעישוי נעשה על פי דייני עכו"ם

(j) Answer: Since the coercion is through Yisrael judges, this is not called "in front of Nochrim." "In front of Nochrim" is when the coercion is through Nochri judges.

5) TOSFOS DH Devar Torah Afilu b'Akum Kosher

תוספות ד"ה דבר תורה אפילו בעכו"ם כשר

(SUMMARY: Tosfos explains why it is Pasul mid'Rabanan.)

דכיון דבדין מעשים כאותן שכופין אותו להוציא דבישראל נמי אי שלא כדין מעשה פסול כדאמר שמואל בהמגרש (גיטין דף פח: ושם)

(a) Explanation: [It is Kosher because] they coerced according to Halachah, e.g. those whom we force to divorce. Also through Yisrael, coercion unlike the Halachah is Pasul, like Shmuel said in Gitin (88b).

וא"ת ומאי נפקא מינה אם תולה בעכו"ם ומפקעת עצמה מיד בעלה דכיון דבדין עבדה וגם חכמים היו כופין אותו להוציא

(b) Question: What difference does it make if she relies on Nochrim [to coerce and] removes herself from her husband, since she does so according to Halachah? Also Chachamim would force him to divorce!

וי"ל דגזרו כדין אטו שלא כדין

(c) Answer: They decreed about [coercion] according to Halachah due to [coercion] not according to Halachah.

וא"ת לההוא טעמא דמפרש בהמגרש דבעכו"ם פסול דבר תורה משום לפניהם ולא לפני עכו"ם ועכו"ם לאו בני עישוי נינהו תקשה ליה לרב הונא

(d) Question: According to the reason given in Gitin (88b) that through Nochrim is Pasul mid'Oraisa due to "in front of them", and not in front of Nochrim, and Nochrim are not [Kosher] coercers, this is difficult for Rav Huna;

אמאי פסול נימא דאגב אונסיה גמר ומגרש

1. Why is it Pasul? We should say that amidst the Ones, he resolved to divorce!

וי"ל כיון שעל ידי כפיית עכו"ם נותנו הוי שלא כדין ושלא כדין הוי כמו מתנה כדפרישית לעיל

(e) Answer: Since he gives through Nochri coercion, this is like [coercion] unlike the Halachah. Unlike the Halachah is like a gift, like I explained above (a coerced gift is invalid).

וא"ת ואמאי מייתי הכא דרב משרשיא ההוא דהתם הוה ליה לאיתויי דהא אמר התם דהא דרב משרשיא בדותא היא

(f) Question: Why do we bring here Rav Mesharshiya's teaching? We should have brought the teaching from there ("in front of them", and not in front of Nochrim), for it says there that Rav Mesharshiya's teaching is totally wrong!

וי"ל דלפי סברת המקשה דחשיב עכו"ם בני עישוי מתרץ לו דפריך ליה בעכו"ם אמאי פסול

(g) Answer: He answered the Makshan according to the Makshan's reasoning, that Nochrim are [Kosher] coercers. He asked, why is it Pasul through Nochrim?

ואי לאו דבני עישוי נינהו לא הוה פריך ולא מידי דהוי כמו מתנה

1. If they are not Kosher coercers, he did not ask anything, for this is like a gift!

ולסברתו משני ליה כדרב משרשיא.

2. He answers him according to his reasoning, like Rav Mesharshiya.

6) TOSFOS DH Ha Itmar Alah Amar Rav Lo Shanu

תוספות ד"ה הא איתמר עלה אמר רב לא שנו

(SUMMARY: Tosfos distinguishes different kinds of Kinyanim.)

תימה לרשב"א דמשמע דלא אמר רב הונא תליוהו וזבין זביניה זביני אלא בשטר אבל בלך חזק וקני לא

(a) Question #1 (Rashba): It connotes that Rav Huna said that if they hung him and sold, it is a sale, only regarding a document, but not if he said "go make a Chazakah and acquire";

וכיון דאגב אונסיה גמר ומקני מה לי האי ומה לי האי

1. Since amidst Ones, he resolves to be Makneh, what is the difference between them?

ועוד הקשה דקאמר ומודה שמואל היכא דיהיב זוזי משמע דלרב קני אפי' לא יהיב זוזי

(b) Question #2 (Rashba): It says that Shmuel agrees when he gave money. This implies that according to Rav, he acquires even if he did not give money;

ואמאי והא תליוהו ויהיב לא הוי מתנה

1. What is the reason? If they hung him and he gave, it is not a gift!

ותירץ דבהכי פליגי רב ושמואל דקסבר רב דאי לאו דיהיב זוזי לא הוה עביד שטר

(c) Answer (Rashba): Rav and Shmuel argue about the following. Rav holds that had he not given money, [the owner] would not make a document;

ושמואל סבר דמחמת אונס עביד שטר אבל אחריות לא היה מקבל כדאמר בהנזקין (שם דף נח.) עד שיכתוב לו אחריות נכסים.

1. Shmuel holds that he would make a document due to coercion, but he would not accept Acharayus, like he said in Gitin (58a) "until he writes for him Acharayus."

7) TOSFOS DH Amar Rava Hilchesa Talyuhu v'Zavin Zevinei Zevini

תוספות ד"ה אמר רבא הלכתא תליוהו וזבין זביניה זביני

(SUMMARY: Tosfos discusses making a Moda'a.)

לאו דוקא נקט תליוהו דאפילו בלא יסורין אלא מחמת אונס ממון כי ההוא מעשה דפרדיסא (לעיל דף מ:) הוו זביני

(a) Observation: This is not precise that it mentioned hanging him. Even without [physical] affliction, just monetary coercion, like the case of the orchard (a lender who consumed it due to Mashkanta threatened "if you do not sell it to me, I will claim that I bought it, and I will keep it, due to my Chazakah" - 40b), it would be a sale;

ואם מסר מודעא לא הוו זביני דקיימא לן כרב הונא [דכתבינן] מודעא אזביני כדפירש הקונטרס

1. If he made a Moda'a, it is not a sale, for we hold like Rav Huna, that we write a Moda'a on a sale, like the Rashbam explained;

ודוקא מכר אבל מתנה תליוהו ויהיב לא הויא מתנה אפילו לא מסר מודעא אי דידעי עדים אונסיה

2. This is only regarding a sale. If they hung him and he gave, it is not a gift, even if he did not make a Moda'a, if witnesses know about the coercion.

והיכא דמסר מודעא אפי' לא ידעי אונסיה כתבינן וכן בגיטין

3. When he makes a Moda'a, even if [the witnesses] do not know the Ones, they write [the Moda'ah]. The same applies to Gitin. (This Dibur continues on Amud B.)

48b----------------------------------------48b

והיכא דבטל מודעא בשעת זביני מהני ביטול דאגב אונסיה גמר ומבטל כדאמרינן בפ' האומר משקלי (ערכין דף כא:) ובקונט' הביאה לעיל

(b) Pesak: When he was Mevatel a Moda'ah at the time of the sale, the Bitul helps. Amidst his Ones, he resolves and is Mevatel, like we say in Erchin (21b). The Rashbam brought this above (40b);

ואפילו אמר בשעת מודעא כל מה שאבטל לא יהא ביטול אינו כלום דמ"מ לבסוף כשמבטל כל מה שאמר קודם לכן יהא מבוטל דאגב אונסי' גמר ומבטל

1. Even if he said at the time of the Moda'a "whatever I will be Mevatel should not be Batel", this has no effect, for in any case, when in the end he is Mevatel everything he said before, it is Batel, for amidst his Ones, he resolves and is Mevatel.

אבל במתנה אי ידעינן באונסיה לא מהני ביטול ולא גמר ומבטל

(c) Distinction: However, regarding a gift, if we know his Ones, Bitul does not help. He does not resolve and nullify [his Moda'ah];

ומיהו אי לא ידעינן באונסיה ומבטל מודעא מדעתו נראה שבטולו ביטול ולכך כתבינן בשטרי מתנה ביטול מודעי.

1. However, if we do not know his Ones, and he willingly is Mevatel his Moda'a, it seems that it is a valid Bitul. Therefore, we write in gift documents Bitul of Moda'os.

8) TOSFOS DH Aval Sadeh Zu Lo

תוספות ד"ה אבל שדה זו לא

(SUMMARY: Tosfos points out that Rava holds that Moda'ah applies to a sale only in a special case.)

והא דאמרי נהרדעי לעיל (דף מ.) כל מודעא דלא כתב בה אנן ידעינן ביה באונסיה (הגהת הב"ח) דפלוני לאו מודעא היא

(a) Observation: Above (40b), Neharde'ei said that any Moda'ah in which it is not written "we know Ploni's Ones" is not a Moda'ah;

לא משכחת אליבא דרבא לעיל אלא כי ההוא מעשה דפרדיסא

1. According to Rava above, the only case we find [of a Moda'a on a sale] is like the case of the orchard;

דבסתם שדה לא מהניא מודעא ובשדה זו לא צריך מודעא אלא דלידעו אונסיה.

2. Regarding a Stam field, Moda'a does not help. [When the extortionist specified] this field, no Moda'ah is needed. It suffices that [witnesses] know the Ones!

9) TOSFOS DH v'Afilu b'Sadeh Zu Lo Amrinan Ela d'Lo Artzei Zuzei

תוספות ד"ה ואפי' בשדה זו לא אמרינן אלא דלא ארצי זוזי

(SUMMARY: Tosfos concludes that the text does not say "Lei".)

לפי הספרים דגרסי לא ארצי ליה משמע דבעי למימר דכי אמרי עדים בפנינו מנה לו הוי זביני אפי' בשדה זו

(a) Observation: According to texts that say "he did not count for him", it connotes that he wants to say that when witnesses say "he (the buyer) counted [the coins] for him in front of us", it is a sale, even regarding "this field";

וכי קאמר רבא דלא הוי זביני היינו כי אמרו בפנינו הודה לו שלא ראו נתינת המעות

1. Rava said that it is not a sale when they say "he admitted in front of us"; they did not see the coins given, it is a sale;

וא"כ משמע דבשדה סתם אפילו כי אמרו בפנינו הודה שלא ראו נתינת המעות הוי זביני

2. Inference: Regarding a Stam field, even if they say "he admitted in front of us", i.e. they did not see the coins given, it is a sale!

ואין נראה דבהודאה לא שייך לחלק בין שדה סתם לשדה זו דבתרוייהו שייך למימר אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמרי' לשחוור

(b) Rebuttal: Regarding admission, one cannot distinguish a Stam field from "this field." Regarding both of them, it applies to say "had he not admitted to him, [the Gazlan] would have taken him and his donkey to the king's officer"!

ע"כ נראה דגרסינן ולא ארצי זוזי ולא גרסינן ליה וכן פירש בקונטרס.

(c) Conclusion: It seems that the text says "he (the seller) did not count the coins." It does not say "Lei (for him)." Also the Rashbam explained so. (If the seller counted the coins, this shows that he wanted the sale.)

10) TOSFOS DH Tinach d'Kadish b'Kaspa

תוספות ד"ה תינח דקדיש בכספא

(SUMMARY: Tosfos discusses Chachamim's power to uproot his Kidushin.)

הכא לא קאמר כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש

(a) Implied question: Why doesn't it say here "whoever is Mekadesh, is Mekadesh based on Rabanan's will (their enactments about marriage)"?

וכן בפרק בית שמאי (יבמות דף קי. ושם ד"ה לפיכך) גבי עובדא דנרש דקדשה כשהיא קטנה וגדלה ואתא איניש אחרינא וחטפה מיניה

1. Also in Yevamos (110a), regarding the episode in Narash, in which David was Mekadesh a minor, she matured, and Levi grabbed her [from the Chupah, and was Mekadesh her, it does not say so];

כדאמר בריש כתובות (דף ג. ושם ד"ה תינח) ובהשולח (גיטין דף לג. ושם)

2. It does say so in Kesuvos (3a) and Gitin (33a)!

משום דהכא ובפ' בית שמאי לא קדש אדעתא דרבנן כדקאמר הוא עשה שלא כהוגן

(b) Answer: Here and in Yevamos, he was not Mekadesh like Rabanan want, like it says "he did improperly";

וצריך לומר דסבר הכא דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה כיון דאפקעינהו רבנן לקדושין מיניה ואף על גב דלא קדש אדעתם

1. We must say that he holds here that Chachamim have power to uproot Torah law, since they uprooted his Kidushin, and even though he was not Mekadesh based on their will.

והכי פירושא בשלמא דקדיש בכספא מצו רבנן להפקיר הכסף ולתת במתנה לאשה

(c) Explanation: It means as follows. Granted, if he was Mekadesh with money, Rabanan can make the money Hefker, and give it for a gift to the woman;

אלא דקדיש בביאה אף על גב דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה היינו היכא דליכא עבירה כגון (יבמות פט.) ההוא גריווא דהדר לטיבלא

1. However, if he was Mekadesh through Bi'ah, even though Chachamim have power to uproot Torah law, this is when there is no Aveirah, e.g. "[if one separated Tamei Peros to be Terumah on Tahor Peros b'Mezid,] the Se'ah [that he called Terumah] reverts to be Tevel";

אבל ביאה וכי יעשו חכמים ביאתו ביאת עבירה

2. However, regarding [Kidushei] Bi'ah, would Chachamim make his Bi'ah Bi'as Aveirah (Zenus)?!

ומשני אין ודאי דשוויוה ביאתו ביאת זנות

i. [Rav Ashi] answered that surely, they made his Bi'ah Bi'as Zenus.

ובההיא דכתובות (שם) ובהשולח (שם) לכאורה פליגי אהך דשמעתין דאיצטריך למימר טעמא דאדעתא דרבנן מקדש

(d) Suggestion: It seems that the Sugyos in Kesuvos and Gitin argue with our Sugya, for there it needed to say that it is because he was Mekadesh based on Rabanan's will;

משמע דאי לאו דאדעתא דרבנן מקדש לא היה כח בידם להפקיע הקדושין

1. Inference: If not that he was Mekadesh based on Rabanan's will, they would not have power to uproot the Kidushin!

ומיהו נראה דלא פליגי ואיצטריך טעמא דאדעתא דרבנן מקדש משום דהתם כיון דקדושין נעשו כהוגן לא היה כח לחכמים להפקיעם אי לאו משום דאדעתא דרבנן מקדש.

(e) Rejection: They do not argue. We need the reason that he was Mekadesh based on Rabanan's will, for there, since the Kidushin was proper, Chachamim would not have power to uproot it, if not that he was Mekadesh based on Rabanan's will.

11) TOSFOS DH Kadish b'Bi'ah Mai Ika Lemeimar

תוספות ד"ה קדיש בביאה מאי איכא למימר

(SUMMARY: Tosfos explains why this is like a sale, and not like a gift.)

תימה לרשב"א דקדיש בביאה בלא הפקעה לא להוו קדושין דהוי תליוהו ויהיב דכנגד גופה שקנוי לו אינו נותן לה כלום

(a) Question (Rashba): If he was Mekadesh through Bi'ah, even without uprooting, it should not be Kidushin, for this is like if they hung someone and he gave (which is not a gift), for corresponding to her body, which is acquired to him, he does not give to her anything!

ודוחק לומר לפי שיש לה הנאת ביאה

(b) Poor answer #1: Because she gets Hana'ah from Bi'ah (it is like a sale).

ועוד דאם כן הא דאמר אמימר תליוה וקדיש קדושיו קדושין לא הוי אלא דקדיש בכסף או בביאה אבל בשטר לא דהוי כמו תליוהו ויהיב

(c) Objection: If so, Ameimar's teaching that if he hung her and he was Mekadesh her, the Kidushin is valid, this is only regarding Kidushin with Kesef or Bi'ah, but not with a document, for [Kidushei Shtar] is like if they hung someone and he gave [a gift]!

וי"ל דכנגד גופה שקנוי לו מתחייב לה שאר כסות ועונה

(d) Answer #2: Corresponding to her body, which is acquired to him, he becomes obligated in She'er, Kesus v'Onah (food, clothing and regular marital relations).

ואף על גב דפרישית (הגהת גליוני הש"ס) לעיל גבי גט דלא חשיב זביני מה שהבעל נפטר משאר כסות ועונה

(e) Implied question: Above (48a DH Ileima), I explained regarding a Get, that it is not considered a sale due to his exemption from She'er, Kesus v'Onah!

ה"מ גבי בעל שהיה נותנם ברצון ולא היה מגרשה.

(f) Answer: That refers to a husband who wanted to give them, and not divorce her.

12) TOSFOS DH Amar Rav Huna Man d'Chasim a'Moda'a Shapir Chasim

תוספות ד"ה אמר רב הונא מאן דחתים אמודעא שפיר חתים

(SUMMARY: Tosfos points out that this is unlike Rava.)

הא דרב הונא פליגא אדרבא דאמר (לעיל מ:) דלא כתבינן מודעא אזביני.

(a) Observation: Rav Huna argues with Rava, who said above (40b) that we do not write a Moda'a about a sale.

13) TOSFOS DH Amar Rav Nachman Edim she'Amru...

תוספות ד"ה אמר רב נחמן עדים שאמרו...

(SUMMARY: Tosfos discusses when witnesses are believed to disqualify a document they signed.)

על כרחך באין כתב ידם יוצא ממקום אחר איירי דאי יוצא ממקום אחר פשיטא

(a) Assertion: You are forced to say that this is when their signatures are not available elsewhere. If their signatures are available elsewhere, this is obvious [that they are not believed to say that they signed Amanah]!

דהכי פריך בפ' שני דכתובות (דף יט. ושם: ד"ה אמר) גבי האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן

(b) Proof #1: The Gemara asks like this in Kesuvos (19a) regarding one who says "this is an Amanah document" is not believed;

דקאמר מאן אי דקאמרי עדים אי כתב ידן יוצא ממקום אחר פשיטא

1. Citation (19a): Who says so? If the witnesses say so - if their signatures are available elsewhere, this is obvious!

ועוד דמר בר רב אשי דקאמר אמנה היו דברינו אינו נאמן משום דלא ניתן ליכתב

(c) Proof #2: Mar bar Rav Ashi says that [if a witness says] our words (what we signed on) were Amanah, he is not believed, because it was not permitted to write it;

ואי כתב ידן יוצא ממקום אחר אפי' ניתן ליכתב אינו נאמן

1. If their signatures are available elsewhere, even if it were permitted to write it, he would not be believed!

וקשה דאמאי לא מהימני במיגו דאי בעו אמרי אין זה כתב ידינו

(d) Question: Why aren't they believed through a Migo? If they wanted, they could say "these are not our signatures"!

דהא רב נחמן גופיה אית ליה מיגו לפסול השטר בפ' שני דכתובות (שם)

1. Rav Nachman himself relies on Migo to disqualify a document in Kesuvos (19a)!

דקאמר כי אתו לקמן לדינא אמינא להו זילו קיימו שטרייכו וחותו לדינא

2. He said that when [litigants] come to Din, he tells them "validate your document, and come to Din";

דמהימן לומר פרוע הוא מיגו דאי בעי אמר מזוייף הוא

i. [Without Kiyum, the borrower] is believed to say that it was paid, Migo that if he wanted, he could have said that the document is a forgery.

וכ"ש עדים דאלימי לאורועי שטרא דהכי אמר בהדיא בפרק מי שמת (לקמן דף קנד. ושם)

ii. All the more so witnesses have the power to weaken [their] document. It says so explicitly below (154a)!

ותי' ר"י דהיינו טעמא במודעא ואמנה לר"נ הואיל ואמר שהשטר נכתב ונמסר כהלכתו שוב לא אתי על פה ומרע לשטרא אפילו במיגו

(e) Answer #1 (Ri): The reason for Moda'a and Amanah according to Rav Nachman, is since he says that the document was written and given properly, verbal [testimony] cannot weaken a document, even through a Migo.

ודמי נמי לחוזרין ומגידין הואיל ואמרו שחתמו על השטר כדין ומדאורייתא עדים החתומין על השטר נעשה כנחקרה עדותן בבית דין

(f) Answer #2: Also, this is like retracting one's testimony, since they say that they signed properly on the document, and mid'Oraisa, witnesses signed on a document, it is as if their testimony was investigated [and accepted] in Beis Din;

ומדרבנן הוא דאצרכוהו קיום דוקא כי טעין מזוייף

1. It is [only] mid'Rabanan that Kiyum is needed. This is only when [the borrower] claims that it is forged. (This Dibur continues on the coming Daf.)

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF