1) TOSFOS DH Hainu Niska d'R. Aba (cont.)

תוספות ד"ה היינו נסכא דר' אבא (המשך)

והא דאמרינן במסקנא אלא אי דמיא לדרבי אבא לחד סהדא לתרתין שנין ולפירי

(a) Implied question: Why do we say in the conclusion "rather, if there is a case like R. Aba's case, it is one witness who testifies about two years, and for Peros"? (This implies that until now, we did not discuss for Peros!)

לא הוה צריך למינקט ולפירי כיון דעד השתא נמי לא איירי אלא בפירי אלא אגב תרתין שנין נקט נמי לחד סהדא ולפירי.

(b) Answer: There was no need to say "and for Peros", for also until now, we discuss only Peros. Rather, along with "two years", it mentioned also "one witness" and "for Peros."

2) TOSFOS DH Havi Mechuyav Shevu'ah v'Eino Yachol Lishava

תוספות ד"ה הוי מחויב שבועה ואינו יכול לישבע

(SUMMARY: Tosfos explains why he is not believed through a Migo.)

שהרי מודה

(a) Explanation: [He cannot swear to contradict the witness] because he admits [that he grabbed].

וא"ת וליהמניה בשבועה במאי דאמר דידי חטפי במיגו דאי בעי אמר לא חטפי

(b) Question: We should believe him through a Shevu'ah about what he says, "I grabbed my own", Migo that if he wanted, he could have said "I did not grab"!

וכי תימא דהא לא חשיב מיגו דהא אם אמר לא חטפי היה חייב שבועה דאורייתא

1. Suggestion: This is not considered a Migo, for if he said "I did not grab", he would need to take a Shevu'ah mid'Oraisa!

לא היא דהא אמר בהמוכר את הבית (לקמן דף ע. ושם) המפקיד אצל חבירו בשטר נאמן לומר החזרתיו לך בשבועה

2. Rejection: This is wrong. It says below (70a) that if one deposited with his friend with a document, he is believed to say "I returned it to you" with a Shevu'ah;

מיגו דאי בעי אמר נאנסו דהוי נאמן בשבועה אע"ג דבנאנסו איכא שבועה דאורייתא

i. He is believed Migo that if he wanted, he could have said that Ones occurred, and he would be believed through a Shevu'ah, even though the Shevu'ah about Ones is a Shevu'ah mid'Oraisa.

ומיהו לפי' ר"ת דפירש שבועה דנאנסו דהתם היא מדרבנן דלא מיחייב שבועה דאורייתא אפילו בנאנסו אלא היכא דאיכא הודאה במקצת אתי שפיר

(c) Answer #1 (and defense of Suggestion): However, according to R. Tam, who explained (70b DH Sof) that the Shevu'ah about Ones is mid'Rabanan, for he is not obligated a Shevu'ah mid'Oraisa even regarding Ones, only if there was partial admission, this is fine.

וליכא למימר נמי דהאי לא חשיב מיגו דלא הוה חציף למימר לא חטפי להכחיש את העד

(d) Suggestion: This is not considered a Migo, because he would not be brazen to say "I did not grab" to contradict the witness;

או משום שירא שלא יפסלוהו לעדות העד ובעל הנסכא

1. Alternatively, [he would not say so] because he fears lest the witness and the owner of the ingot disqualify him for testimony;

כדאמר בפרק זה בורר (סנהדרין דף כה.) דבעל דבר מהימן למימר [לדידי אוזפן ברביתא]

i. It says in Sanhedrin (25a) that a litigant is believed to say "he lent to me with Ribis" (he joins to disqualify the lender).

דהא משמע דאי לאו דעד מחייבו שבועה היה פטור והיינו על כרחך במיגו דאי לאו מיגו לאו כל כמיניה למימר דידי חטפי

(e) Rejection: It connotes that if not for the witness who obligates a Shevu'ah, he would be exempt. You are forced to say that this is due to a Migo. If not for a Migo, he would not be believed to say "I grabbed my own";

דהא כי איכא תרי סהדי משלם ואינו נאמן לומר דידי חטפי

1. Proof: When there are two witnesses, he pays. He is not believed to say "I grabbed my own."

ואומר ר"י דודאי אם לא היה העד מחייבו שבועה היה נאמן במיגו דאי בעי אמר לא חטפי שיכול להעיז פניו להכחיש את העד בלא שבועה

(f) Answer #2 (Ri): Surely, if not for the witness who obligates a Shevu'ah, he would be believed through a Migo. If he wanted, he could have said "I did not grab." He can be brazen to contradict the witness without a Shevu'ah;

אבל השתא דמחייבו שבועה לא מהימן בשבועה ע"י מיגו שהיה יכול להעיז פניו ולישבע בדבר שהעד מכחישו

1. However, now that [the witness] obligates him a Shevu'ah, he is not believed with a Shevu'ah through a Migo that he could have been brazen to swear about a matter about which the witness contradicts him.

אבל קשה אי ליכא מיגו מאי טעמא דרב ושמואל דפליגי בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם) ארבי אבא ופטרי בנסכא

(g) Question: If there is no Migo, what is the reason for Rav and Shmuel, who argue in Shevuos (47a) with R. Aba, and exempt regarding an ingot?

דלית להו מתוך שאינו יכול לישבע משלם והשתא אמאי פטרי והא פשיטא דאינו נאמן לומר דידי חטפי בלא מיגו כדפרישי' לעיל

1. They do not hold that "since he cannot swear, he must pay." Why do they exempt? Obviously, he is not believed to say "I grabbed my own" without a Migo, like I explained above!

לכך נראה כמו שפי' ריב"ם דודאי הוי מיגו ולהכי פטרי רב ושמואל דנאמן בשבועה במיגו דאי בעי אמר לא חטפי

(h) Answer #3 (Rivam): Surely, it is a Migo. This is why Rav and Shmuel exempt, for he is believed with a Shevu'ah, through the Migo that if he wanted, he could say "I did not grab";

ור' אבא סבר אע"ג דאית ליה מגו חייב דכיון דאיכא אחד המחייבו שבועה מן התורה כן הוא הדין שישבע להכחיש את העד או ישלם ואין מועיל לו מיגו ליפטר

1. R. Aba holds that even though he has a Migo, he is obligated, since there is one [witness] who obligates him a Torah Shevu'ah. The law is, he must swear to contradict the witness, or pay. The Migo does not help to be exempt.

וא"ת ור' אבא היכי מפיק לה בפ' כל הנשבעין (שם) מדכתיב שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשין

(i) Question: How does R. Aba derive this in Shevuos (47a) from "Shevu'as Hash-m Tihyeh Bein Sheneihem", and not between the heirs?

דאמר ליה מנה לאבא ביד אביך ואמר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא

1. [The claimant] says "your father owed my father 100", and [the defendant] says "I know about 50. I do not know about [the other] 50.

דדייק התם מדאיצטריך קרא למיפטר יורשים ש"מ באביו כה"ג מיחייב אלמא מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם

i. The Gemara infers there that since we need a verse to exempt heirs, this shows that in such a case, his father would be obligated. This shows that one who is obligated to swear, and he cannot swear, he must pay.

והיכי דייק מינה אנסכא התם ודאי משלם דליכא מיגו אבל הכא דאיכא מיגו מנא לן דמשלם

2. How can we derive from there (Modeh b'Miktzas) the law of an ingot? There, surely he must pay, for there is no Migo. However, here (the ingot) there is a Migo. What is the source that he must pay?

ונראה לר"י דרבי אבא לא הוי טעמיה מקרא אלא מסברא בעלמא כדפירשנו (הגהת בארות המים)

(j) Answer (Ri): R. Aba does not learn from the verse, rather, from mere reasoning, like we explained.

והא דקאמר התם כוותיה דר' אבא מסתברא מדתני ר' אמי שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשין

(k) Implied question: Why does it say there "presumably, R. Aba is correct, for R. Ami taught "Shevu'as Hash-m Tihyeh Bein Sheneihem", and not between the heirs? (This connotes that he learns from the verse!)

קרא למיפטר יורשים אתא ולא לחייב האב

(l) Answer: The verse comes to exempt heirs, and not to obligate the father. (We obligate the father due to reasoning, that he is obligated to swear, but he cannot.)

והא דקאמר התם רב ושמואל האי שבועת ה' וגו' מאי דרשי ביה

(m) Implied question: It says there 'what do Rav and Shmuel expound from "Shevu'as Hash-m..."? (They could agree that the verse comes to exempt heirs!)

ה"ק כיון דבאב בכה"ג פטרי אמאי איצטריך קרא למיפטר יורשין

(n) Answer: It means that since regarding the father, in such a case they exempt, why do we need a verse to exempt heirs?

וצ"ל דהא דאמרי' בהכותב (כתובות דף פה. ושם) גבי אבימי בריה דר' אבהו דהוו מסקי ביה זוזי בי חוזאי כו' מתוך דיכלי למימר להד"ם יכלי למימר סיטראי

(o) Consequence: In Kesuvos (85a), regarding Avimi the son of R. Avahu, who owed money in Bei Chuzai... it says "since they can say that nothing happened (we did not receive any payment), they can say that we took the money for another loan without a document";

איירי בתר דתקון רבנן שבועת היסת דלא הוי השליח עד דנוגע בעדות הוא כיון דחייב שבועת היסת

1. This was after Rabanan enacted Shevu'as Heses. Now, the Shali'ach is not a witness, for he is Noge'a in his testimony, since he must swear Heses;

דאי קודם דתקינו רבנן שבועת היסת הוי השליח עד גמור דנאמן לומר למלוה פרעתי מיגו דאי בעי אמר אהדרתינהו ללוה כדאמר בריש האיש מקדש (קדושין דף מג:)

2. Before Rabanan enactment Shevu'as Heses, the Shali'ach was a proper witness. He was believed to say "I paid the lender" Migo if he wanted, he could say "I returned the money to the borrower", like it says in Kidushin (43b).

וכיון דאיכא עד היכי מהימניה במיגו דלהד"ם דהוה ליה מחויב שבועה ומתוך שאין יכול לישבע משלם כדאמרינן הכא.

i. Since there is a witness, how would he be believed through a Migo that nothing happened? He is obligated to swear, and since he cannot swear, he must pay, like we say here!

3) TOSFOS DH Havah Yasiv R. Aba Kamei

תוספות ד"ה הוה יתיב רבי אבא קמיה

(SUMMARY: Tosfos infers that R. Aba was a Talmid of R. Ami.)

משמע דר' אבא היה תלמידו של ר' אמי

(a) Inference: This connotes that R. Aba was a Talmid of R. Ami.

וקשה דאמר בפ' כל הנשבעין שבועות דף מז. ושם) א"ר אמי רבותינו שבא"י אמרו חזרה שבועה למחויב לה ואמר התם דרבותינו שבא"י היינו ר' אבא

(b) Question: In Shevuos (47a), R. Ami said "Raboseinu in Eretz Yisrael said that the Shevu'ah returns to the one who was obligated to take it." We say there that "Raboseinu in Eretz Yisrael" is R. Aba!

ואור"י דאשכחן בפ' חבית (שבת דף קמו:) דקרי רב לרב כהנא ולרב אסי רבותינו אף על גב שהיו תלמידיו

(c) Answer (Ri): We find in Shabbos (146b) that Rav called Rav Kahana and Rav Asi "Raboseinu", even though they were his Talmidim.

אבל קשה לר"י דבאלו מציאות (ב"מ דף כד:) אמר דר' אמי אשכח פרגיות שחוטות אתא לקמיה דר' אבא א"ל זיל שקול לנפשך

(d) Question (Ri): In Bava Metzi'a (24b), it says R. Ami found slaughtered chicks. He came in front of R. Aba, who told him "go take them for yourself."

ולפי ספרים דגרסינן התם ר' אמי אתא לקמיה דר' אסי ניחא טפי

(e) Answer #1: According to the Seforim that say that R. Ami came in front of R. Asi, this is better.

אף על גב דרבי אמי היה גדול מר' אסי דבכ"מ מזכיר ר' אמי קודם ר' אסי

1. Implied question: R. Ami was greater than R. Asi. R. Ami is always mentioned before R. Asi!

ובהניזקין (גיטין דף נד:) אמר ההוא דאתא לקמיה דר' אמי כו' אמר לפניו רבי אסי רבי אתה אומר כן הכי א"ר יוחנן כו'

2. Strengthening of question: In Gitin (54b) it says that someone came in front of R. Ami... R. Asi said to him "Rebbi, do you say so? R. Yochanan said..."

ומ"מ חבירו היה ולפי שהיה גדול ממנו קורהו רבי ולפי שחבירו היה בא ר' אמי לפניו ליטול עצה ממנו וא"ל זיל שקול לנפשך.

3. Answer: In any case, he was his colleague. Since [R. Ami] was greater than him, he called him Rebbi. Because he was his colleague, R. Ami came to R. Asi to take counsel from him, and he said "go take them for yourself."

i. Note: Perhaps it was clear to R. Ami that he is permitted to keep them, and he took counsel whether he should go beyond the letter of the law and try to return them. Rav Asi advised not to, for it was very unlikely that he would find the loser, and if he would not eat them promptly, they were prone to spoil.

4) TOSFOS DH v'Chol ha'Mechuyav Shevu'ah v'Eino Yachol Lishava Meshalem

תוספות ד"ה וכל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם

(SUMMARY: Tosfos shows that Rav Nachman can hold like R. Aba.)

בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מז. ושם) תנן חשודים שניהם על השבועה חזרה שבועה למקומה דברי ר"מ ורבי יוסי אומר יחלוקו

(a) Citation (Shevuos 47a - Mishnah - R. Meir): If both parties are suspected to swear falsely, the Shevu'ah returns to its place. R. Yosi says, they divide;

ומפרש התם רבותינו שבא"י דלמקומה (הגהת הב"ח) למחויב לה ומייתי התם מהך דשמעתין דרבותינו היינו רבי אבא

1. Raboseinu in Eretz Yisrael explain there that "to its place" is the one who was obligated to take it." It brings there from this Sugya that "Raboseinu" is R. Aba.

והשתא רב נחמן דפסק התם כרבי יוסי ועובדא עבד כרבי יוסי יחלוקו לית ליה לר' אבא

2. There, Rav Nachman rules like R. Yosi. He rules in an actual case like R. Yosi, that they divide. He does not hold like R. Aba.

וקשה לר"י דאמרינן בפרק השואל (ב"מ דף צז: ושם) בגמ' דהשואל את הפרה לימא תיהוי תיובתיה דרב נחמן דאמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור

(b) Question #1 (Ri): We say in Bava Metzi'a (97b) regarding one who borrows a cow, "let us say that this refutes Rav Nachman, who says that if one said 'you owe to me 100', and the other says "I don't know', he is exempt!"

ומשני מתני' בשיש עסק שבועה ביניהן כדרבא

1. We answer that the Mishnah discusses when [even without this] he must swear to him, like Rava taught;

דאמר רבא מנה (מכאן מעמוד ב) לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא חמשים וחמשים איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע משלם והיינו כר' אבא

2. Rava said that if one said ' 'you owe to me 100', and the other says "I owe you only 50, and 50 I do not know', "since he cannot swear, he must pay. This is like R. Aba!

34b----------------------------------------34b

ומיהו איכא למימר דר"נ מוקי מתני' כר"מ וכמו שמפרש ר' אבא והוא (הגהת ב"ש) סבר כר' יוסי

(c) Answer #1: We could say that Rav Nachman establishes our Mishnah like R. Meir, like R. Aba explains, and he (Rav Nachman) holds like R. Yosi.

אבל עוד קשה דבשמעתין משמע דהלכתא כר' אבא מדקאמרינן סבור רבנן קמיה דאביי למימר דהיינו נסכא דר' אבא וקאמר נמי אלא אי דמיא לרבי אבא כו'

(d) Question #2: In our Sugya, it connotes that the Halachah follows R. Aba, since we say "Rabanan in front of Abaye thought that to say that this is like Niska d'R. Aba", and we say also "rather, if a case is like R. Aba..."

ובכ"מ קי"ל כרב נחמן בדיני

1. Everywhere, we hold like Rav Nachman in monetary laws!

ועוד תימה דהתם גבי יתומים מן היתומים קאמרי רב ושמואל דאם מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו

(e) Question #3: There, regarding orphans [claiming] from orphans, Rav and Shmuel said that if the borrower died in the life of the lender, the lender was already obligated to swear to the lender's children, and one cannot bequeath an oath to his sons;

ומתוך שאין התובעין יכולין לישבע פטור הנתבע

1. Since the claimants cannot swear, the defendant is exempt.

ור"א פליג עליה (שם מח.) וקאמר יורשין נשבעין שבועת יורשים ונוטלין והיינו כרבי אבא דמתוך שאינו יכול לישבע או תובע או הנתבע משלם הנתבע

2. R. Elazar disagrees (48a), and says that the heirs take the oath of heirs, and receive. This is like R. Aba. Since neither the claimant or defendant can swear, the defendant pays.

ומסיק התם דעבד כרב ושמואל עבד דעבד כרבי אלעזר עבד

i. We conclude there that one who did (gave a verdict) like Rav and Shmuel, it stands. One who did like R. Elazar, it stands. (Since we rule like R. Aba, we should retract a ruling like Rav and Shmuel!)

ומפרש ר"ת דרב נחמן שפיר סבר כר' אבא בנסכא ובמנה יש לי בידך וא"ל אין לך בידי אלא חמשים וחמשים איני יודע

(f) Answer #2 (R. Tam): Rav Nachman could hold like R. Aba regarding the ingot, and regarding 'you owe to me 100', and the other says "I owe you only 50, and 50 I do not know';

ודוקא בשניהם חשודין פסיק רב נחמן כר' יוסי דאמר יחלוקו ורבי אבא בשניהם חשודין מודה לר"נ דהלכה כרבי יוסי

1. Only regarding when both are suspected of swearing falsely, Rav Nachman rules like R. Yosi, who says that they divide. R. Aba agrees to Rav Nachman when both are suspected that the Halachah follows R. Yosi;

וטעמא משום דקנסינן שכנגדו לפי שהוא חשוד הלכך מפסיד החצי

2. This is because we fine his opponent, because he is suspected. Therefore, he loses half;

אבל בעלמא מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם

i. However, normally, one who is obligated to swear, and he cannot swear, he must pay.

והא דקאמר התם דרבותינו שבא"י ר' אבא

(g) Implied question: We say there that "Raboseinu in Eretz Yisrael" (who explained R. Meir's opinion) is R. Aba! (Here, Tosfos says that R. Aba rules like R. Yosi.)

לאו למימר דר' אבא סבר לה כר"מ

(h) Answer: This does not mean that R. Aba holds like R. Meir;

אלא דדייק כיון דר' אבא בעלמא סבר דמתוך שאינו יכול לישבע משלם אית לן למימר דאיהו מפרש מילתיה דר"מ דחזרה שבועה למחויב לה

1. Rather, we derive that since R. Aba normally holds that since he cannot swear, he must pay, we should say that he explains the words of R. Meir, that the Shevu'ah returns to the one who was obligated to take it.

והלכה כר"נ בשניהם חשודים וכר' אבא בנסכא

(i) Pesak: The Halachah follows Rav Nachman when both are suspected, and it follows R. Aba regarding an ingot.

ודוקא ביתומים מסקינן דעבד כרב ושמואל עבד ודעבד כר"א עבד כדאמר הבו דלא להוסיף עלה

1. Only regarding orphans, we conclude that one who did like Rav and Shmuel, it stands. One who did like R. Elazar, it stands, like [Rav Nachman] said (48b) "let us not extend [acceptance of a verdict like Rav and Shmuel] to other cases."

אבל אין לפרש דטעמא דרב נחמן דאמר יחלוקו משום דכיון (הגהת הב"ח) דשניהם חשודים ה"ל כאילו תרוייהו מחויבים שבועה ואין יכולין והלכך כל אחד מפסיד חצי

(j) Suggestion: Perhaps Rav Nachman's reason is because since both are suspected, it is as if both of them are obligated to swear, and they cannot, therefore each loses half;

ורבי אבא סבר כיון דעיקר שבועה על הנתבע ואין יכול לישבע משלם הכל

1. R. Aba holds that since the Shevu'ah is primarily on the defendant, and he cannot swear, he pays everything.

דא"כ ר' אבא ורב נחמן מצו סברי שפיר כרב ושמואל ביתומים מן היתומים כי מת לוה בחיי מלוה

(k) Rejection: If so, R. Aba and Rav Nachman could hold like Rav and Shmuel regarding orphans claiming from orphans, when the borrower died in the life of the lender;

ומפסידין בני מלוה כיון דאין יכולין לישבע ואין נוטלין כמו שמפסיד שכנגדו חשוד על השבועה החצי שאינו נוטל כשגם הוא חשוד

1. The lender's children lose, since they cannot swear, and they do not collect. This is like one whose opponent is suspected to swear falsely loses half, i.e. he does not collect [the entire amount] when also he himself is suspected;

ובפ' כל הנשבעין (שבועות דף מז.) משמע כל הסוגיא דרב ושמואל פליגי אדרב נחמן ואדרבי אבא

2. In Shevuos (47a), the entire Sugya connotes that Rav and Shmuel argue with Rav Nachman and with R. Aba;

ואם כן (הגהה בגליון) צ"ל ע"כ דלרבי אבא וכן לרב נחמן מתוך שאינו יכול לישבע אפילו התובע, משלם הנתבע כדפרי'.

i. If so, we are forced to say that according to R. Aba, and also Rav Nachman, since he cannot swear, [and] even the claimant cannot swear, the defendant pays [everything], like I explained. (Kovetz Shi'urim 146 questions why the defendant should need to pay due to the claimant's inability to swear.)

5) TOSFOS DH ha'Hu Arva d'Havu Mintzu v'Chulei

תוספות ד"ה ההוא ארבא דהוו מינצו וכו'

(SUMMARY: Tosfos distinguishes our case from two holding a Talis, and from a dispute about deposited money.)

הדין כל דאלים גבר

(a) Explanation: The law is, Kol d'Alim Gavar (whoever overpowers the other keeps it. Beis Din does not rule about it.)

וא"ת מ"ש משנים אוחזין בטלית דאמר בריש ב"מ (דף ב. ושם ד"ה ויחלוקו) דיחלוקו

(b) Question: What is the difference between this and two who hold a Talis [and each claims that it is his]? In Bava Metzi'a (2a), we say that they divide it!

ומפרש ר"ת דאוחזין שאני דכיון ששניהם מוחזקים אין לנו להניח שיגזול האחד לחבירו דחשיב כאילו אנו יודעין שיש לשניהן חלק בה

(c) Answer #1 (R. Tam): When they are holding it is different. Since both are Muchzak, we should not let one steal from his friend. It is considered as if we know that both of them have a share in it;

שכל דבר יש להעמיד בחזקת מי שהוא בידו כדאמרי' גבי נסכא דר' אבא

1. Everything, we should establish it in the Chazakah of the one holding it, like we say regarding the ingot of R. Aba;

דאע"ג דאמר דידי חטפי חשבינן ליה גזלן וחייב לשלם כאילו הוא ברור שהיתה הנסכא של אותו שהיה מוחזק בה

2. Even though he said "I grabbed my own", we consider him to be a thief, and he must pay, as if it was clear that the ingot belonged to the one who was Muchzak in it.

והא דמדמי ליה התם טלית לשאר [יהא מונח עד שיבא אליהו] אע"ג דבשאר דהתם אין שום אחד מוחזק

3. Implied question: Why do we compare there (Bava Metzi'a 3a) the case of a Talis to [the case of two who deposited with the same Shomer? He does not know who gave the larger deposit. Each gets the smaller amount, and] the remainder we leave until Eliyahu comes [and will tell us who it belongs to]. There, neither one is Muchzak in the remainder! (It is unlike a Talis.)

צ"ל דשאר נמי חשיב להו כאילו שניהם מוחזקים בו כיון דמכח שניהם נפקד

4. Answer: We must say that also the remainder, it is considered that both of them are Muchzak, since it was deposited due to both of them. (Nesivos ha'Mishpat understands Tosfos to mean that the Shomer guards it for both of them.)

ולריב"א נראה דלאו דוקא אוחזין מדמדמי לה לשאר

(d) Answer #2 (Riva): [We say that they divide the Talis] not only when they are holding it, since we compare it to the remainder.

ואדשמעתין

(e) Implied question: Why is the law different in our Sugya?

איכא לשנויי כדמשני התם אפי' תימא ר' יוסי התם ודאי איכא רמאי הכא אימור תרוייהו בהדי הדדי אגבהוה

(f) Answer: We can answer like we answer there. We can even say [that the Mishnah of dividing a Talis] is like R. Yosi [who says that we leave all the deposited money until Eliyahu, to encourage the liar to admit]. There (the deposit), there is surely a liar. Here (regarding a Talis), perhaps both of them picked it up together [to acquire it from Hefker]!

הכי נמי בארבא כיון דאיכא רמאי לא יחלוקו אלא הוי דינא כל דאלים גבר

1. Similarly, regarding a boat, since there is a [Vadai] liar, they do not divide it. Rather, the law is Kol d'Alim Gavar.

והא דלא אמרינן בשנים שהפקידו כל דאלים גבר

(g) Implied question: In the case of two who deposited, why don't we say Kol d'Alim Gavar?

משום דלא מפקינן כדאמרינן הכא אי תפסינן לא מפקינן

(h) Partial answer: It is because [when Beis Din or a Shomer holds contested property], we do not release it, like we say here "if they seized, they do not release it."

אבל מ"ד מפקינן לא אתי שפיר

1. However, according to the opinion that we release it, this is difficult.

ומאי פריך נמי בסמוך מב' שטרות וממחליף פרה בחמור והא התם ליכא רמאי

(i) Question: What was the question below from two documents, and one who swapped a cow for a donkey? There, there is not a liar!

ואין נראה לר"י (הגהת הב"ח) דהא האי טעמא לא מסיק אלא לאוקומי מתני' כר' יוסי

(j) Rejection (of Answer (f) - Ri): We gave that reason (regarding the deposit, there is surely a liar) only to establish the Mishnah [of a Talis] even like R. Yosi;

אבל לרבנן קאמר התם האי מנה ודאי דחד מינייהו הוא אבל טלית דאיכא למימר דתרוייהו הוא יחלוקו

1. However, according to Rabanan, we say there that the [remaining] 100 surely belongs to one of them. Regarding the Talis, we can say that it belongs to both of them, so they divide it;

ולההיא טעמא ה"נ הוה לן למימר יחלוקו דאפשר להיות דהוה ארבא דתרוייהו

2. According to that reason, also here we should say that they divide [the boat], for it is possible that it belongs to both of them!

ועוד פי' ריב"א דהיכא דאוחזין אפי' איכא רמאי יחלוקו כדתניא התם בפ"ק (דף ז.) גבי שנים אוחזין בשטר

(k) Answer #3 (Riva): When they are holding it, even if there is a liar, they divide it, like a Beraisa there (7a) says about two holding a document.

וקשיא לר"י דא"כ היכי פריך לפירושו (שם דף ג.) והא נמי כשאר דמיא דאיכא למימר אוחזין שאני דהא מהניא אפילו היכא דאיכא רמאי

(l) Objection #1 (Ri): If so, according to his Perush, what was the question "also this (the Talis) is like the remainder!"? We can say that when they are holding it is different, for it helps [to say that we divide it] even if there is a liar!

ועוד מאי פריך התם (דף ז.) ולית ליה לרבי מתני' דשנים אוחזין בטלית

(m) Objection #2: What was the question there (7a) "does Rav disagree with the Mishnah of two holding a Talis"?

הא ע"כ יש חילוק בין דין שטר לדין טלית דבטלית אפי' אין אוחזין יחלוקו ובשטר כי אין אוחזין הוי דין כל דאלים גבר.

1. You are forced to say that there is a difference between the law of a document and a Talis. Regarding a Talis, even if they are not holding, they divide, and regarding a document, when they are not holding it, the law is Kol d'Alim Gavar!

6) TOSFOS DH Rav Huna Amar Tafsinan

תוספות ד"ה רב הונא אמר תפסינן

(SUMMARY: Tosfos concludes that this does not depend on the argument about releasing it.)

פי' הקונט' משום דמפקינן ורב יהודה דאמר לא תפסינן משום דאי תפסינן לא מפקינן

(a) Explanation #1 (Rashbam): [He says that we seize it,] because later, we can release it [if no proof is brought]. Rav Yehudah says that we do not seize it, for if we seize it, we do not release it [and we caused a loss to his opponent].

ואין נראה לר"י לתלות זה בזה מדלא פליגי הנהו אמוראי גופייהו במפקינן הנך דפליגי בתפסינן

(b) Objection (Ri): It seems that these do not depend on each other, for the same Amora'im who argue about seizing do not argue about releasing!

לכך נראה דר"ה דאמר דתפסינן אפי' למאן דאמר לא מפקינן דמהימנינא ליה שיביא עדים

(c) Explanation #2: Rav Huna says that we seize it, even according to the opinion that we do not release it. We believe the litigant that he will bring witnesses;

ורב יהודה דאמר לא תפסינן אפי' למ"ד מפקינן היינו היכא דתפסינן כבר אבל לכתחילה לא תפסינן דחיישינן דלמא לא מייתי עדים ולא נדע לברר של מי הוא ולמי להחזיר ולכך אין לנו ליכנס בדבר.

1. Rav Yehudah says that we do not seize it, even according to the opinion that we release it, i.e. if we already seized it. L'Chatchilah we do not seize it, for we are concerned lest he not bring witnesses, and we will not know how to clarify whose it is and to whom to return it. Therefore, we should not enter the matter.

7) TOSFOS DH u'Mai Shena mi'Shnei Shetaros v'Chulei

תוספות ד"ה ומ"ש משני שטרות כו'

(SUMMARY: Tosfos explains that these are documents of sale or gift.)

בשטרות מכר או מתנה איירי

(a) Explanation: We discuss documents of sale or gift;

ולכך לשמואל דאמר שודא לא דמיא להא דתנן בפ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צג:) היו כולן יוצאות ביום אחד ואין שם אלא מנה אחד כולן חולקות בשוה

1. Therefore, according to Shmuel, who said Shuda (judges' discretion. They give to whom they prefer, or to whom they think the owner liked more), this is unlike the Mishnah in Kesuvos (93b) that if [a man with three wives died, and] all the Kesuvos have the same date, and there is only 100 (the amount of the smallest Kesuvah), they all divide equally.

דהתם בשעבוד איירי דאין שעבוד חל אלא מאותה שעה שמוכיח מתוך שטר שמתחיל השעבוד דהיינו ממחרת יום שנכתבו

2. There, we discuss Shibud. The lien takes effect only from the time that it is proven from the document that the lien begins, i.e. the day after they were written;

דביום שנכתבו אין מוכיח מתוך השטר מתי התחיל אם בבקר אם בערב

3. On the day they were written, it is not proven from the document when the lien begins, if it is from the morning or the afternoon;

אבל מתנה או מכר כל הקודם באותו יום עצמו זכה.

i. However, a gift or sale, whoever was first on that same day, acquired.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF