1) TOSFOS DH Hachi Garas R. Chananel Ba b'Yadayim Ein...

תוספות ד"ה ה"ג ר"ח בא בידים אין...

(SUMMARY: Tosfos explains that we infer that regular earth requires only one of them.)

אלמא או סד בסיד תנן דדוקא בא בידים בעי הרחקה וסיד

(a) Explanation: We infer that the Mishnah means "or, he plasters." Only loose earth requires distance and plaster.

ומשני הוא הדין לא בא ובא בידים איצטריך ליה כו'

1. We answer that the same applies if it is not loose earth. The Tana needed to teach about loose earth...

ויש ספרים דלא גרסי האי דיוקא אלא משני בא בידים שאני ודקארי לה מאי קארי כו'

(b) Alternate text: Some texts do not have this inference. Rather, we answer that loose earth is different. We ask "what was the Havah Amina of the one who tried to bring a proof from here?"

ואין נראה דהיכי בעי למיפשט וסד בסיד תנן

(c) Rebuttal: This is unreasonable. How did we want to resolve that the Mishnah means "and he plasters"?

הא איכא למיבעי ההיא דרבי יהודה גופיה אי תרוייהו בעי אי לאו כיון דהשתא סבר דאין חילוק בין בא בידים ללא בא.

1. We can ask about R. Yehudah's teaching itself, whether or not he requires both, since now we hold that it makes no difference whether or not it is loose earth!

2) TOSFOS DH Mishum d'Mishtachi

תוספות ד"ה משום דמשתכי

(SUMMARY: Tosfos gives three explanations of this.)

פי' הקונטרס דמשברין הקדירה אין דרך להטמין בהן

(a) Explanation #1 (Rashi): They (rocks) break the pot. Therefore, it is not normal to insulate in them.

ואם תאמר אכתי תיקשי וכי דרך להטמין בגיזי צמר כדפריך לעיל

(b) Question: Still we can ask that it is not normal to insulate in tufts of wool, like we asked above!

וי"ל דלעיל הוה בעי למימר דאין דרך להטמין בסלעים לפי שההבל יוצא מבין הסלעים ואינו מתקיים ואעפ"כ לפעמים טומנין בהן

(c) Answer #1: Above, we wanted to say that it is not normal to insulate in rocks, because the heat leaves between the rocks, and it does not stay [hot]. Even so, sometimes one insulates in them;

להכי פריך שפיר מגיזי צמר דתני לה משום דלפעמים טומנין בהן

1. Therefore, we ask properly from tufts of wool. It was taught because sometimes one insulates in them;

אבל הכא קאמר דאין דרך להטמין כלל בהן לפי שמשברין הקדירה והואיל ומילתא דלא שכיח היא כלל לא חש למיתנייה

2. However, here we say that it is not normal to insulate in [rocks] at all, because they break the pot. Since it is not common at all, the Tana was not concerned to teach it.

ועוד יש לפרש דכיון דלא שכיחא היא כלל שרי להטמין בהן דבמילתא דלא שכיחא לא גזרו בהו רבנן

(d) Answer #2: Also, we can explain that since it is not common at all, it is permitted to insulate in them, for Chachamim did not decree about something that is not common.

וכן מנהג שלנו שאנו נוהגין להטמין בסלעים שהאש יוצא מהן שקורין קיילו"ש

(e) Support: Our custom is that we insulate in rocks from which fire exudes, called Kailosh (flint stones).

אבל מ"מ קשיא מה שהקשה בקונטר' דבכל מקום הוי שיתוך לשון חלודה

(f) Question: In any case, Rashi's question is difficult. Everywhere, "Shituch" is an expression of rust!

כמו באלו מציאות (ב"מ דף כו.) דשתיך טפי ובפ' הבונה (שבת דף קב:) דכיון דמשתכי לא עבדי הכי

1. In Bava Metzi'a (26a) it says "it is exceedingly Shasich", and in Shabbos (102b) it says "since Mishtachi, they do not do so"!

ובפרק קמא דתענית (דף ח.) אם ראית דור שהשמים משתכין עליו כנחושת

2. In Ta'anis (8a) it says "if you see a generation that Shamayim is Mishtachin on it like copper..."!

ומפרש ר"ת בענין אחר דמשתכי דהבל שלהן מקלקל המאכל

(g) Explanation #2 (R. Tam): Mishtachi means that their heat ruins the food.

ולר"י נראה כפירוש רבינו חננאל דמה שאמר להרחיקם משום דמשתכי שמלקין את הארץ ומחלידים אותה ומעלין עפר תיחוח כדאמרינן לקמן גבי זרעים

(h) Explanation #3 (Ri, from R. Chananel): One must distance them because Mishtachei, i.e. they ruin the land, corrode it and loosen the earth, like we say below (19b) regarding seeds.

ולא משום הבל דאין מוסיפין שום הבל

1. It is not due to heat, for they do not add any heat. (They were not taught regarding insulation, for there is no reason to forbid.)

וטומנין בהן ואפילו לפי הספרים דגרסי סלעים היינו טעמא דלא קתני להו התם

(i) Pesak: One may insulate in them, even according to Seforim (Explanations #1,2) that say [that the Gemara gives] the reason why rocks were not taught there [regarding insulation];

יש לפרש דהכי קאמר דלהכי לא קתני להו התם משום דטעמא דהכא שצריך להרחיקם לא משום הבל אלא משום דמשתכי

1. We can say that the reason they were not taught there is due to the reason here that one must distance them. It is not due to heat, rather, because they are Mishtachei. (Therefore, there is no Isur to insulate in them, just it is not normal to do so.)

וה"ר מרדכי הביא ראיה מירושלמי דגרסי' התם איתמר שהסלעים מרתיחין והכא איתמר שאין הסלעים מרתיחין

(j) Support: R. Mordechai brought a proof from the Yerushalmi, which says "there, it says that rocks heat. Here, it says that rocks do not heat!"

א"ר יוסי כאן וכאן אין הסלעים מרתיחין אלא מפני שעושים עפר תיחוח ומלקין ארעית הכותל.

1. Citation (Yerushalmi - R. Yosi): In both places, rocks do not heat. Rather, it is because they loosen the earth, and harm the ground of the wall.

3) TOSFOS DH di'Mechamemei Chayim

תוספות ד"ה דמחממי חיים

(SUMMARY: Tosfos resolve this with the Gemara in Shabbos.)

והא דאמר בפ' כירה (שבת דף לח: ושם ד"ה ולא) ביצה אין טומנין אותה לא בחול ולא באבק דרכים

(a) Implied question: It says in Shabbos (38b) that one may not insulate an egg [even if it is cold] in sand or dust of the road!

התם בחול שהוחם מחמת השמש דומיא דאבק דרכים.

(b) Answer: There, the sand was heated in the sun, just like dust of the road.

4) TOSFOS DH ha'Mavrich Es ha'Gafen (pertains to Amud B)

תוספות ד"ה המבריך את הגפן (שייך לעמוד ב)

(SUMMARY: Tosfos discusses why one may seed only the sides.)

פירוש גפן יחידי שהוא מושרש בארץ וכופף את הגפן באמצעיתו ומכסהו בקרקע ונשרש שם

(a) Explanation: This refers to a lone vine that took root in the ground. He bends the vine in its middle and covers it in the ground, and it takes root there.

וקאמר מותר לזרוע את הצדדין דאף על גב שאינו רחוק שלשה טפחים ויונק עם הגפן מתחת הקרקע

1. It says that it is permitted to seed on its sides, even though it is not three Tefachim away, and it nurtures with the vine under the ground;

כיון דמעל הקרקע ליכא עירבובי' שרי כדמוכח בעירובין (דף צג.) ובמסכת כלאים (פ"ד) דזה סומך לגדר מכאן וזה מכאן

2. Since above the ground there is no mixing, it is permitted, like is proven in Eruvin (93a) and Kil'ayim (4:4) this one is Somech to the fence on this side, and this one is Somech to the fence on the other side.

וא"ת והיכי דמי שזורע לצדדין

(b) Question: What is the case of seeding the sides?

אי כשהרחיק ג' טפחים מן הצדדין אפילו על גביו נמי ואי בלא הרחיק מן הצדדין נמי לא

1. If he distanced three Tefachim from the sides, even on top of it is permitted! If he did not distance, also from the sides is forbidden!

ואומר ר"י דמיירי כשזורע הצדדין ברחוק ג' טפחים מגפן היוצא מן הקרקע מכל צד דליכא ערבוביא למעלה מן הקרקע

(c) Answer (Ri): We discuss when he seeded the sides three Tefachim away from where the vine leaves the ground on every side, so there is no mixing above the ground;

ומכל מקום אסור לזרוע על גביו מפני שהשרשין נכנסין בתוך הגפן והוי כמרכיב זרעים באילן דאסור

1. In any case one may not seed on top of it, for the roots enter the vine, and this is like grafting vegetation onto a tree, which is forbidden.

ואם תאמר ומאי איריא דנקט גפן אפי' שאר אילן נמי אסור

(d) Question: Why did he discuss a vine? Even other trees are forbidden [on top]!

ואומר ר"י דשאר אילנות שהן קשין מותר לזרוע על גביו כנגד השורש דלא חיישינן שיכנס שורש הזרע בתוך האילן שהוא קשה

(e) Answer (Ri): Other trees are hard, so one may seed on top, in line with the root. We are not concerned lest the root of the seed enter the tree, which is hard;

אבל גפן שהוא רך חיישינן

1. However, a vine is soft, so we are concerned.

והאי (פירוקא) מצא ר"י בירושלמי בגמרא דהך משנה.

(f) Support: The Ri found this answer in the Yerushalmi, in the Gemara on this Mishnah.

19b----------------------------------------19b

5) TOSFOS DH Hasam b'Shofchin

תוספות ד"ה התם בשופכין

(SUMMARY: Tosfos discusses the Chidush of urine.)

וא"ת בשלמא אי מיירי במשתין אע"ג דתנא ליה אמת המים תנא ליה נמי האי דס"ד משום צניעותא לישתרי

(a) Question: Granted, if we discuss one who urinates, even though it taught an irrigation channel, he taught also this. One might have thought that for modesty, it is permitted [to urinate near his neighbor's wall];

אבל אי מיירי בשופכין מאי קמ"ל הא תנא ליה אמת המים דמהאי טעמא אמר לעיל דלא תני חול

1. However, if we discuss pouring [urine from a urinal], what is the Chidush? The Tana taught an irrigation channel! For this reason, we said above (19a) that he did not teach [wet] sand (because he already taught an irrigation channel)!

י"ל דשאני חול שהוא כל שעה אצל הכותל אבל הנך מי רגלים כלים כרגע.

(b) Answer: Sand is different, for it is constantly by the wall. Urine is absorbed immediately.

6) TOSFOS DH Teyuvta d'Rabah bar bar Chanah

תוספות ד"ה ותיובתא דרבה בר בר חנה

(SUMMARY: Tosfos rules out a possible defense of Rabah bar bar Chanah.)

ולא מצי לשנויי דכי קאמר רבה בר בר חנה בצונמא

(a) Implied question: Why can't we answer that Rabah bar bar Chanah discusses rocky land?

חדא דהוה ליה לפרושי בהדיא

(b) Answer #1: If so, he should have specified explicitly.

ועוד דדריש מקרא ש"מ דלא מפליג.

(c) Answer #2: He expounds a verse. This shows that he does not distinguish.

7) TOSFOS DH Amar Rav Tuvi Rakik Eino Mema'et

תוספות ד"ה אמר רב טובי רקיק אינו ממעט

(SUMMARY: Tosfos explains why this teaching is brought here.)

הך שמעתתא מייתי הכא אגב דפריך לקמן זרעים כיון דקשו לכותל שקיל להו.

(a) Explanation: We bring this teaching here due to what we ask below, that since Zera'im harm a wall, he will remove them.

8) TOSFOS DH Rakik Eino Mema'et b'Chalon

תוספות ד"ה רקיק אינו ממעט בחלון

(SUMMARY: Tosfos explains the Shi'urim of openings to bring Tum'ah.)

דיני חלון פי' ר"י ב"ר מרדכי על פי המשניות

(a) Explanation: Rivam explained the laws of a window based on the Mishnayos;

דאם הוא חלון העשוי לתשמיש שיעורו להביא טומאה בפותח טפח

1. If the window was made for use, its Shi'ur to bring Tum'ah (Tum'as Ohel) is a square Tefach;

וכשיתמעט מטפח אפילו במשהו אינו מביא

i. When it is diminished from a Tefach, even Mashehu, it does not bring Tum'ah.

ואם הוא חלון שעשוי לאורה ועשוי בידי אדם שיעורו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כמלא פונדיון האיטלקי שהוא סלע נירונית

2. If the window was made for light, and it is man-made, its Shi'ur is a big drill of the chamber (needed for upkeep of the Mikdash), which is like the size of an Italian Pundiyon, which is a Sela of Niron.

והיא יתירה על סלע סתם דסלע סתם הוא פחות ממלא מקדח סתם וכל שכן ממקדח גדול כדאמרינן בבכורות (דף לז:)

i. This is bigger than a Stam Sela, for a Stam Sela is less than a Stam drill, and all the more so it is less than a big drill, like we say in Bechoros (37b);

ואותו חלון שעשוי לאורה אינו מתמעט מסתימת משהו כיון שהיה בו כשיעור אלא עד שיתמעט שלא יהא בשיריים רום אצבעים על רוחב גודל

3. The window made for light is not diminished through a blockage of Mashehu, since it initially had a Shi'ur. Rather, [it brings Tum'ah] until it is diminished so it does not have [an opening of] the height of two fingers and a width of a thumb.

ומאור שאינו עשוי בידי אדם אלא מעצמו כגון חררוהו מים או שרצים שיעורו מלא אגרוף

4. If a window for light is not man-made, rather, it came about by itself, e.g. water or Sheratzim bored a hole, its Shi'ur is the size of a [big] fist;

חישב עליו לתשמיש שיעורו פותח טפח למאור שיעורו מלא מקדח

i. If one intended to use it, its Shi'ur is a square Tefach. If one intended for light, its Shi'ur is the size of a drill;

ומלא אגרוף מפרש התם באגרופו של בן אבטיח ורבי יוסי אומר בראש כל אדם

5. It explains there (Bechoros 37b) that the fist is of Ben Avati'ach. R. Yosi says that it was the size of a normal person's head.

ושאינו עשוי לאורה ולא לתשמיש אלא לאויר ולשמור גנות ופרדסים אותו שיעורו כמלא מקדח בינוני.

6. If it is not made for light, and not for use, only for air, and to [look outside and] guard gardens and orchards, its Shi'ur is the size of an average drill.

9) TOSFOS DH Mai Irya Rakik v'Chulei

תוספות ד"ה מאי איריא רקיק כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses why we discuss a wafer.)

השתא ס"ד דנקט רקיק דוקא משום דאית ביה תרתי

(a) Explanation: Now we are thinking that it mentioned specifically a wafer, for it has two attributes:

חדא דלא סתימה מעלייתא לפי שהוא רך ועשוי ליפול ועוד שאינו מבטלו

1. It is not a good sealing, since it is soft, and prone to fall. Also, one is not Mevatel it there.

משום הכי פריך אפי' עבה נמי שמתקיים הואיל ואינו מבטלו אינו ממעט.

(b) Support: This is why we ask "even if it is thick", and it will stay there, since he is not Mevatel it, it does not diminish.

10) TOSFOS DH v'Teipuk Lei

תוספות ד"ה ותיפוק ליה

(SUMMARY: Tosfos explains that it is still Mekabel Tum'ah after Bitul, for there was no Shinuy Ma'aseh.)

אפי' אם יבטלו דאינו חוצץ משום דמקבל טומאה

(a) Explanation: Even if he would be Mevatel it, it does not block [Tum'ah], because it is Mekabel Tum'ah!

ותימה אם יבטל ליה תו לא מקבל טומאה וטהור כדמוכח בפרק העור והרוטב (חולין דף קכט. ושם)

(b) Question: If he is Mevatel it, it is not Mekabel Tum'ah any more, and it is Tahor, like is proven in Chulin (129a)!

דאמר כיפת שאור שייחדה לישיבה בטלה ובית שסיככו בזרעים טהורים

1. [A Beraisa] says that Se'or (sourdough) that was designated to sit on, it is Batel. [Rav Masnah taught that] if one made a roof from vegetation, the vegetation becomes Tahor.

אלמא כיון דבטליה לא מקבל טומאה

2. Inference: Once he is Mevatel it, it is not Mekabel Tum'ah!

וי"ל דהתם מיירי כגון דעבד בהו שינוי מעשה

(c) Answer: There we discuss when he made a Shinuy Ma'aseh (changed it through an action).

דהא אמרי' (שבת דף נב:) כל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה ואין עולין מטומאה אלא ע"י שינוי מעשה

(d) Source: We say in Shabbos (52b) that all Kelim descend to receive Tum'ah through intent, and they leave Tum'ah only through Shinuy Ma'aseh.

וה"ה באוכלין דבעינן שינוי מעשה

1. Similarly, food requires Shinuy Ma'aseh;

דאפילו בידות האוכלין מוכח בפרק קמא דסוכה (דף יד. ושם) דאיכא תנא דאית ליה דבעינן בהו שינוי מעשה.

i. Even handles of foods, it is proven in Sukah (14a) that there is a Tana who holds that they require Shinuy Ma'aseh [to lose their Tum'ah].

11) TOSFOS DH she'Nilushah b'Mei Peros

תוספות ד"ה שנילושה במי פירות

(SUMMARY: Tosfos points out another answer that we could have given.)

הו"מ לשנויי כגון שאין בו כביצה

(a) Observation: We could have answered that the case is, it is less than a k'Beitzah;

ובמסכת אהלות (פי"ג מ"ה) חשיב פחות מכביצה אוכלין בהדי הנך שאמר שממעטים את הטפח.

1. In Ohalos (13:5), we list less than a k'Beitzah of food among matters that diminished the Tefach.

12) TOSFOS DH Mei Peros

תוספות ד"ה מי פירות

(SUMMARY: Tosfos rejects the Perush of R. Chananel, that this refers to oil.)

פי' ר"ח כגון שמן

(a) Explanation (R. Chananel): [It was kneaded with fruit juice, e.g. oil].

ולא דק דשמן מכשיר הוא כדמוכח בפרק קמא דשבת (דף ה:) ובריש פרק חבית (שם קמד.) דשמן חשיב משקה

(b) Rejection: He was not precise. Oil is Machshir (if it is put on a food, the food is Mekabel Tum'ah), like is clear from Shabbos (5b and 144a) that oil is considered a liquid!

אלא דוקא מוהל היוצא מתחילה.

1. Rather, only the Mohel (liquid) that exudes [from the olives] at the beginning [is not Machshir].

13) TOSFOS DH b'Tivna Sarya

תוספות ד"ה בתיבנא סריא

(SUMMARY: Tosfos explains that it cannot be made proper for animals.)

תימה אכתי חזיא לבהמתו ע"י פירוך כדמוכח בפרק בתרא דשבת (דף קנה:)

(a) Question: Still, it is proper for his animal through crushing, like is proven in Shabbos (155b);

דאמרינן תא שמע מפרכין את התבן כו' אלמא מיטרח באוכלא שרי ומשני בתיבנא סריא

1. Citation (155b): We can learn from the following. We crush straw... This shows that one may toil with food [to prepare it for animals]! We answer that the straw is spoiled

וי"ל דהכא מיירי שהוא מוסרח כל כך דאפי' ע"י שום תקון לא חזיא.

(b) Answer: Here we discuss when it is so spoiled that through any fixing, it will not be proper [for animals].

14) TOSFOS DH Ro'in Kol she'Ilu Yinatlu

תוספות ד"ה רואין כל שאילו ינטלו

(SUMMARY: Tosfos discusses how the Chatzitzah must be supported.)

אין לפרש דטעם משום דסופו ליטול חבית וקופה ולהכי בעינן שיהו גרוגרות ותבן יכולין לעמוד בפני עצמן

(a) Suggestion: The reason is because in the end, he will take the barrel or box. Therefore, we require that the figs and straw can stand by themselves.

דא"כ למאי דפריך תבן הא קא חזי ליה ורוצה להוכיח מכאן דאפילו סופו ליטלו חוצץ

(b) Rejection: If so, what was the question "if there is straw, he sees it!"? The Gemara wanted to prove from this even what will be taken is a Chatzitzah;

תיקשי ליה אמאי צריך שיכולין לעמוד בפני עצמן

1. We can challenge the one who brought this proof! Why must it be able to stand by itself?

אלא אומר ר"י דכך הוא הדין דכל דבר החוצץ בעינן שיוכל לעמוד בפני עצמו

(c) Explanation (Ri): Rather, this is the law. Anything that blocks, it must be able to stand by itself;

דקתני לעיל מהך משנה במסכת אהלות (פ"ו מ"ב) קוברי המת שהיו עוברין באכסדרה ובא אחד מהן והגיף את הדלת וסמכו במפתח

1. Before this Mishnah, it is taught in Ohalos (6:2) that if people who bury a Mes were passing through an Achsadra (a house without four walls), and one of them closed the door and supported it with a key...

אם יכולה דלת לעמוד בפני עצמה טהור ואם לאו טמא וכן חבית של גרוגרות וקופה של תבן שהן נתונין בחלון

2. If the door can stand by itself, it is Tahor. If not, it is Tamei, and similarly regarding a barrel of figs and box of straw that are placed in the window.

משמע דהכל חד טעמא הוא והיינו טעמא דסתימת עראי הוא דכיון שאינו יכול לעמוד בפני עצמו

i. Inference: It is all due to one reason, because it is a haphazard closure, since it cannot stand by itself;

אי נמי משום דבעינן דבר החוצץ עומד על ידי דבר שאינו מקבל טומאה

ii. Alternatively, we require that a Chatzitzah stand through something that is not Mekabel Tum'ah.

ומיהו בפירוש משניות מצא ר"י דמפרש אפילו במפתח שאינו מקבל טומאה איירי

(d) Disclaimer: However, in the Perush of the Mishnayos, the Ri found one who explains that we discuss even with a key that is not Mekabel Tum'ah;

ומטמא דלא חשיב אהל לחוץ בפני הטומאה כיון שעמד על ידי כלי אף על פי שאינו מקבל טומאה

1. It is Metamei because it is not considered an Ohel to block Tum'ah, since it stands through a Kli, even though it is not Mekabel Tum'ah.

ורבי אליעזר פליג עלה בתוספתא וקאמר דטהור כיון שהמפתח אינו מקבל טומאה

2. R. Eliezer argues in the Tosefta, and says that it is Tahor, since the key is not Mekabel Tum'ah.

ואזלי לטעמייהו דפליגי במסכת אהלות (בפ"ו מ"א) בנדבך שהוא נתון על גבי כלים אפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה

(e) Explanation: They argue like they argue in Maseches Ohalos about a row of rocks on Kelim, even on Kelim of dung, stone or earth;

דלרבי אליעזר נעשה אהל לטהר ולרבנן אינו נעשה אהל אלא כשהוא נתון על גבי אבנים.

1. According to R. Eliezer, it becomes an Ohel to be Metaher. According to Rabanan, it is an Ohel only when it is on rocks.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF