בבא בתרא דף צ"ג ע"א א

האם אזלינן בתר הרוב או בתר חזקה בממון.

לרבנן לר' אחא
לרב ברוב: אזלינן
בחזקה: לא אזלינן
אזלינן
לשמואל לא אזלינן ברוב: לא אזלינן
בחזקה: אזלינן

העידו לאדם שיש לו שור נגחן בעדרו, באופנים הבאים האם נעשה השור מועד? [תד"ה רבי].

נודע בנגיחה רביעית
שהוא השור הנוגח
כשלא נודע כן
לר' אחא נעשה נעשה [1]
לרבנן נעשה לא נעשה

שור שנמצא נגוח, ויש ספק בין ב' שוורים מי נגחו, ואחד מהם היה מועד,
האם בעל המועד חייב? [תד"ה רבי].

כששניהם רדפו כשלא רדפו
לר' אחא פטור חייב
לרבנן פטור פטור

בבא בתרא דף צ"ג ע"ב

לתנאים דלהלן בתר איזה רוב אזלינן בממון?

רוב האנשים שקונים רוב הזרעים שנמכרים
לת"ק [2] לא אזלינן לא אזלינן
לר' יוסי לא אזלינן אזלינן
לאמרו לו אזלינן לא אזלינן

המוכר זרעוני גנה ולא צמחו, במה מתחייב המוכר? [להו"א].

בדמי הזרעים הוצאות חרישה ופועלים
לרבנן חייב פטור
לרשב"ג חייב חייב [3]

המוליך בהמה לטבח אומן בשכר [4] ונבלה, כמה חייב האומן לשלם?

דמי הבהמה בושתו ובושת אורחיו
לת"ק חייב פטור [5]
לרשב"ג חייב חייב
-------------------------------------------------

[1] דכיון שהוא נגח נגיחה רביעית, אמרינן דמסתמא הוא גם נגח את הנגיחות הקודמות, ולכן הוי מועד לר' אחא. אולם רבנן חולקים בזה.

[2] וזה שאמרה הגמ' דשמואל כת"ק דלא אזלינן בתר הרוב בממון דלר' יוסי ולאמרו לו כן אזלינן בתר הרוב בממון כרב, רק שנחלקו אחר איזה רוב.

[3] דאף שאין משמעות מרשב"ג יותר מת"ק, מ"מ כל תנא בתרא בא להוסיף.

[4] כן הסיקה הגמ' בב"ק דף צ"ט ע"ב, שבשכר חייב ובחינם אם הוא אומן הוא פטור. וביארו התוס' בד"ה חייב, שבשכר חשיב כאונס כעין אבידה וחייב כמו כל שומר שכר שחייב באבידה. ואילו בחינם חשוב כאונס כעין גניבה שבזה יש לפטור לשומר חינם, וגם מדין אדם המזיק פטור באונס כעין גניבה. [וחזינן שעצם הדבר שהוא מקבל שכר דבר זה מחייב אותו לשמור יותר ואותו אונס חשוב אצל המקבל שכר כעין אבידה, משא"כ כשאינו מקבל חשוב כעין גניבה].

[5] וטעמם דעל הבושת חשוב רק גרמא בנזיקין ופטור.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף