[1] כן כתבו התוס', דאף שלשיטתם גרסינן אין אותיות נקנות במסירה בלבד, וצריך גם שטר וגם מסירה, מ"מ בשכיב מרע, שדברי שכ"מ ככתובים וכמסורין דמי, סגי במסירה אפילו בלי שטר [אבל עכ"פ מסירה צריך כיון שבעלמא בשטר צריך ב' דברים].

[2] גירסת רשב"ם בסוגיא: אמר אמימר הלכתא אותיות נקנות במסירה, והיינו כרבי.

[3] כן כתב רשב"ם בד"ה מילי, וז"ל: הלכך מעשה בידים, דהיינו מסירה הוא עיקר קנייתם, אבל שטר אחר לא מהני, דמילי במילי לא מיקנו.

[4] כן כתבו בתד"ה אותיות [וכאשר ביאר בהגהות יעב"ץ שר"י לשיטתו בתד"ה אמר], דאדרבה מסירה של שטר הוי מילי, והמעשה הוא כשכתב שטר בשמו על השיעבוד.

[5] וכן הוא גם שיטת רשב"ם בד"ה חוזר בשטר.

[6] ס"ל לר"ת דכיון דבמסקנא אדעתא דכתיב ליה שטרא זבין ליה, לא יכול לחזור.

[7] מבואר לקמן בדף קנ"ב ע"א דמתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין ארכבה אתרי ריכשי, ואם אמר הלואתו לפלוני [כלומר, שהיו חייבים כסף לאותו שכ"מ ומקנה את זכות הגביה לפלוני] קנה מדינא.

[8] הקשו התוס' דמילא מעות שהופקדו אפשר להקנות אותם, אולם מעות שהם הלואה אין מה להקנות, וכן הקשו איך אפשר להקנות הרשאה לאחר לגבות חוב, ותירצו, דתקנת חכמים היא וכו'.