עבודה זרה דף ס"ט ע"א

עובד כוכבים שנתייחד עם חבית יין של ישראל, האם היין נאסר?

כשלא הודיעו שמפליג כשהודיעו שמפליג
בהיה זמן לנקוב המכסה ולסתום ושיתיבש מותר לת"ק: אסור
לרשב"ג: מותר
בהיה זמן אפי' לפתוח החבית ולסתום ושיתיבש מותר אסור

עבודה זרה דף ס"ט ע"ב

הניח היין עם העכו"ם בזמן שיכול רק לנקוב ולסתום ולהתיבש, אבל לא לפתוח, באופנים דלהלן מה הדין?

במגופת סיד במגופת טיט
לרבנן אסור [1] מותר [2]
לרשב"ג מותר מותר

לאחר דקיי"ל כרשב"ג וכר"א, האם אפשר לשלוח יין בחבית עם גוי בחותם אחד [3]? [תד"ה מאי].

בחבית חרס בחבית עץ
לרבינו יצחק בן יהודה אפשר אי אפשר
לר"י (לרש"י) אפשר אפשר

-------------------------------------------------

[1] כיון שאין ניכרת פתיחתו מעל המגופה, כי יכול למרחה, ורק אחר שיפתח הישראל ויהפוך המגופה יהיה ניכר מלמטה פתיחתו, וחששו רבנן דילמא לא מסיק הישראל אדעתיה להפוך ולראות, או שפעמים שמתמלא הנקב למטה בטוב כמו למעלה ולא יהיה ניכר.

[2] דכיון שניכרת הפתיחה מלמעלה - אין לחוש.

[3] ובתחילה התנו תוס' שדוקא באופן שחוזר היהודי ורואה שלא זייף את החותם, או לפחות שולח כתב להכיר צורת החותם, דאז הגוי מרתת [ואם לאו, צריך חותם בתוך חותם]. אמנם אח"כ דחו זאת התוס', וכתבו שאפי' בלא חוזר ומכירו מותר בחותם אחד. אלא שלכתחילה נכון להחמיר, ובדיעבד כשר. עוד כתבו לחלק בין חותם של אותיות שמותר, לבין חותם של המגופה שצריך אח"כ להכירו או ע"י כתב. והאריכו כיצד לעשות החותם.

עוד חומר לימוד על הדף