עבודה זרה דף נ"ח ע"א

להו"א דרבא בעכו"ם ששכשך ידו ביין באופנים דלהלן, האם נאסר היין? [תד"ה אקלע].

כשלא נתן היין ביין אחר כשנתן היין ביין אחר
לרש"י [1] לא נאסר לא נאסר
לתוס' [2] נאסר לא נאסר

עבודה זרה דף נ"ח ע"ב

כשאסרו יין מטעם לך לך אמרינן לנזירא וכו', מה דינו? [תד"ה שמסכו].

לענין שתיה לענין הנאה
לרש"י ור"ת אסור מותר [3]
לתוס' אסור אסור

האם פירות חו"ל חייבים במעשר [4]? [תד"ה בצר].

בדגן תירוש ויצהר בשאר פירות וירקות
ליש שרצו לומר חייב פטור
לרבינו תם [5] ודאי: חייב
דמאי: פטור
ודאי: חייב
דמאי: פטור

-------------------------------------------------

[1] רש"י פירש שהו"א של רבא היתה ששכשוך עכו"ם מחמת כעס לא נחשב שכשוך לענין לאסור את היין בהנאה. ולפירוש זה אין נפק"מ אם נתערב אח"כ ביין אחר או לא נתערב [אמנם המעשה היה בגמ' שנתערב], ולבסוף חזר בו רבא ששכשוך ביין אפי' ע"י כעס חשוב שכשוך והיין המשתכשך עצמו אסור בהנאה, אולם אם נתנו בחבית, אפשר למוכרו לבד מדמי היין נסך. ועי' היטב ברא"ש כאן סי' ח', [ומבואר שם שאפשר לפרש את פירש"י גם לגירסת הר"י].

[2] והר"י מפרש דהו"א דרבא דכיון דשכשוך גרוע הוא לכך יש להקל כשנתערב, להתיר בהנאה אפי' דמי ההוא חמרא, אולם כשלא נתערב גם לרבא פשוט שלא מועיל, ועי' ברא"ש ובמהרש"א. ובמסקנא חזר בו רבא והודה לאסור דמי ההוא יין והשאר מותר כרשב"ג.

[3] אולם לפעמים אסרו משום קנס אפי' בהנאה.

[4] כן הוכיחו תוס' מכמה סוגיות שמפורש בהם שחו"ל חייבת בתרומות ומעשרות. אמנם בהמשך דבריהם לקמן [דף נ"ט ע"א], הקשו על המנהג שנהגו שלא להפריש תרו"מ בחו"ל. ותי' כמה תרוצים. ר"ת פירש משום שהקרקעות משועבדות, והקשו תוס' עליו. ורבינו יהודה פירש שיש לסמוך על הירושלמי שבאו הרובים וביטלו לתרו"מ בחול. ור"י כתב שמתחילה לא חייבו בתרו"מ אלא במקומות הסמוכים לא"י ולא במקומות המרוחקים

[5] וכעין תירוץ רבינו תם תירץ גם מהר"ר דו ממיילן, שבאמת תרו"מ חייב גם בחו"ל, ומה שהתירו הוא רק לגבי כמה קולות שנוהגים בפירות חו"ל כגון לבטל ברוב וכו'.

עוד חומר לימוד על הדף